ארוחת סטייקים
לפעמים בא לנו לאכול סטייקים טובים, אבל אין כח לצאת מהבית ולחפש מסעדת בשרים טובה. בימים כאלו אנו קונים כמה גושי בשר תוצרת רמת הגולן, ומכינים לעצמנו בבית ארוחת סטייקים לתפארת.
אז החלטתי לנצל את העובדה שבשם של הבלוג רשום גם אוכל, ולהגניב איזה פוסט שרובו תמונות של ארוחת הסטייקים שלנו מאתמולך בערב.
מכיוון שבארוחת סטייקים כוכב הערב הינו הבשר אנו לא מוסיפים לארוחה תוספות מתוחכמות. המנות המלוות את הבשר הינן פשוטות אם כי טעימות.
פטריות פורטובלו ופטריות שמפיניון מוקפצות, ולצידן שעועית ירוקה מוקפצת. שתי המנות מוקפצות בתערובת של סויה וווסצ'סטר וקצת שום.
כמובן שסלט ירוק בסיסי תמיד משדרג את המצב.
ועכשיו למלאכה.
לוקחים מחבת סטייקים (כל מחבת ברזל שקשה להרים אותה ביד אחת) ומחממים אותה על הגז ללא שמן. ממשיכים לחמם עד אשר מתחילים לעלות מן המחבת אדים. שמים את גושי הבשר על המחבת ונותנים לבשר להסגר (להסגר – לקבל השחמה מכל הכיוונים). אם צריך הופכים את הבשר על כל צדדיו עד אשר לא רואים חלק אדום.
בשלב זה מעבירים את המחבת כמו שהוא לתוך תנור אשר חומם מראש ל – 250 מעלות. משאירים את הסטייק בפנים 2 דקות פחות מעובי הסטייק. (סטיק בעובי 4 ס"מ נשאר 2 דקות) לאחר מכן הופכים את הסטייק צד ונתנים לצד השני את אותה כמות זמן.
שיטה זאת תביא אותכם לרמת עשיה MR, שזו המידה האהובה עלי. מי שאוהב את הסטייק שלו עשוי יותר יכול להוסיף דקה לכל צד. קחו בחשבון שיתכנו שינויים קלים בין תנור לתנור ויתכן ותצטרכו ללמוד את התנור שלכם.
לבסוף מתקבל סטיק חרוך ומעלה ניחוח. הנה לכם התוצאה הסופית.
לא לבעלי לב חלש 
את הארוחה הזו ליווה יין מיקב טוליפ – Just Cabernet Sauvignon 2008
מדובר ביין מהסדרה הבסיסית של היקב. ליין צבע בורדו ואף בניחוח פירות יער בשלים, לצידם גם ניחוח של זיתים. בפה יין עם גוף קל-בינוני וטאנינים עדינים מאוד. ליין טעם של פרי יער בשל, אשר חסר מעט חמיצות אשר תקנה לו איזון. סה"כ יין נחמד ופשוט, אם כי לא אחד המוצלחים של היקב.
ארוחת היין השבועית – רד פואטרי קריניאן 2007
יינות הקריניאן זכו להצלחה רבה עד כה, במסגרת ארוחת היין השבועית שלנו. בעבר טעמנו את הברקן והויתקין אשר התגלו כיינות נהדרים, וכתמורה טובה למחיר.
הפעם החלטנו ללכת על הרד פואטרי מבציר 2007 אשר נמכר כעת במבצע בדרך היין ב – 59 ש"ח. גילינו יין מוצלח אשר נותן תמורה מעולה למחיר שלו.
ליין צבע בורדו קטיפתי ואף שמציג הרבה טבק, מעט אקליפטוס ופרי יער בשל. הפה מתחיל עם אוכמניות ופטל מתקתקים, לאחר שהיין מקבל הזדמנות לנשום (כחצי שעה) מתחילה לצאת החמיצות שמזכירה בעיקר דובדבן ושזיף. ליין הזה יש גוף בינוני-מלא וטאנינים יחסית רגועים ומתוקים.
לאחר כ – 4 שעות בכוס הניחוח של האקליפטוס מתגבר ועימו טעם של טבק ושוקולד מריר. מדובר ביין נהדר במחיר שווה לכל נפש, אשר חושף שכבה אחר שכבה וכל פעם מציג טעמים וניחוחות אחרים. עוד תוכלו לקרוא אצל גל
ציון: מצויין
שוק חופשי וצרכנות נבונה
פעמים רבות אנו עדים לתלונות של חובבי יין על קפיצת מדרגה במחיריו של יקב כזה או אחר. בפועל אנו חיים במדינה קפיטליסטית בה מתנהל שוק חופשי, סיטואציה בה יקב ראשי לקבוע כל מחיר העולה על רוחו, וכל עוד ישנם מי שירכשו את היינות במחיר המוצע מה טוב (ליקב).
לנו, מי שכיסו ותקציבו מוגבלים, גישה זו בעייתית ולעיתים רבות מונעת מאיתנו להגיע ליין כזה או אחר. אז צודק מי שאומר שישנם יינות רבים והמבחר רק הולך וגדל, ונכון שניתן היום למצוא איכות במחירים שווים לכל נפש. לצערי ולשמחתי עובדות אלו לא מבטלות את הרצון, ויש שיאמרו הצורך, להגיע גם ליינות אשר מתומחרים בתג מחיר גבוהה יותר.
הנה מספר דרכים להגיע ליינות כאלו:
ארועי טעימות – ישנם גופים שונים אשר עורכים טעימות יין, חלקן חינמיות וחלקן נושאות עלות. ארועים מסוג זה מאפשרים להגיע למגוון רחב יותר של יינות.
פאנל טועמים – התאגדות של מספר חובבי יין ורכישת מספר בקבוקים יקרי ערך. בצורה זו כל אחד משלם את מחירו של בקבוק יקר אחד וזוכה בתמורה לטעום מספר יינות בערב אחד.
שתי הגישות האלו מאפשרות לנו לטעום ולנסות הרבה יינות בפרק זמן קצר ובמחיר יחסית שפוי. אך ישנה בעיה נוספת אשר נשארת בעינה, וזו רכישת היינות אשר אנו שותים ביום יום. על אף ההנאה שבמפגש החברתי ובהזדמנות לטעום יינות טובים, אני נותר עם הרצון לשפר את איכות היין אותו אני שותה בשגרה וזאת מבלי לפגוע בתקציב יתר על המידה.
כאן נכנסת לידי ביטוי הצרכנות הנבונה, או בשמה המלא רכישה קבוצתית. כל מי ששותה יין על בסיס קבוע יודע שיקבים ואף חנויות נוטים לתת הנחה על יינות כאשר הם נרכשים בארגזים. מכיוון שמרביתינו לא מארח על בסיס יומי קבוצות גדולות של אנשים, אין לנו מה לעשות עם ארגזי יין שלמים מאותו הסוג. אבל, אם נתארגן כקבוצת רוכשים אשר תחליט על יין מסוים ואחת לתקופה ותרכוש כמות מאותו היין, נזכה לקבל הנחה, ובכך נוכל להוריד עלויות ולמעשה לרכוש יינות שווים יותר, וזאת מבלי לפגוע בתקציב.
אני יודע שאני לא מחדש פה שום דבר לאף אחד, אבל אני מנסה להרים את הכפפה ולראות אם מישהו בכלל מעוניין, ואם כן האם ניתן להגיע למכנה משותף ולכמות מספקת אשר תאפשר הנחה.
מי שחושב שהוא יהיה מעוניין להשתתף בדיל שכזה מוזמן להשאיר הודעה או לשלוח לי מייל ל – imagebyrotem@gmail.com
יקב צ'ילאג – פטיט סירה
אורנה צ'ילאג השיקה ביום שישי האחרון יין זני חדש אשר עשוי על טהרת הפטיט סירה. הזן הזה די נדיר בארצנו ומעט יקבים מתעסקים איתו, בטח ובטח כאשר מדברים עליו בתור יין זני. רק בשל העובדה הזו מגיע לאורנה ח"ח. אני מאוד אוהב את ההשקות של יקב צ'ילאג, יש משהו מעוד פשוט וכייפי באירוח של אורנה, שאולי טמון באישיות שלה.
הפעם הגעתי מפוקס מטרה וזאת לטעום את היין המדובר. אני מגיע למפגש לאחר שלפני כשבועים, במפגש אשר נערך במיה בר בירושלים (מפגש חברי פורום תפוז) טעמנו את הפטיט סירה של ויתקין אשר השאיר בי חותם של פצצת יובש קטלנית ביותר. ללא ספק מדובר בזן אשר מוציא יינות שונים ומיוחדים.
ליין של אורנה צבע סגול יפיפה, האף הזכיר לי בעיקר תותים ואולי אפילו קצת ליקר. בפה טעמי פטל, מנטה, פלפל ואניס מרוכז מאוד. סה"כ ציפיתי לפצצת טאנין קשה בהרבה, אך היין התגלה כיין מאוזן ונגיש עם פרי טוב וחמיצות מעולה וטאנין רציני אם כי לא אגרסיבי מדי.
הייתי מוסיף בשמחה את היין הזה למקרר היינות שלי, אך לטעמי תג המחיר שהוא נושא עימו לא מצדיק את התמורה אשר אני אקבל.
עוד על היין תוכלו לקרוא באתר יינות ישראל בפוסט שכתב אבי הלוי וגם בבלוג של ליאור
מבשלת הדובים
ביום שישי האחרון, גיליתי מייל שמבשר על פוסט חדש בבלוג מבשלת הבירה הביתית שלי. הפוסט החדש היה למעשה הזמנה פתוחה לכל מי שמעוניין לבוא ולהצטרף לבישול בירה אשר יערך יום למחרת בבית מבשלת הדובים. כמובן שמייד שלחתי לדגן מייל המבקש להצטרף לבישול כבר מהשלב הראשון. לאחר שיחת טלפון קצרה קבענו להיפגש אצלו למחרת ב – 9:30.
על מבשלת הדובים קראתי לראשונה בפוסט שכתב אורן אבראשי. כאשר ראיתי בפוסט שישנה כתובת לבלוג אשר כותב דגן, מייד הצטרפתי כמנוי לבלוג. הבלוג של הדובים התגלה כבלוג הכי פעיל שאני מכיר, כאשר אחת ליומים שלושה מצטרף לו פוסט חדש. בשונה מהרבה בלוגים אחרים בתחום האלכוהול, כאן תוכלו למצוא לא רק חוויות אישיות, אלא גם הסברים מעמיקים על בישול בירה הכוללים חישובים ונתונים טכנים, כמו כן תוכלו למצוא אילתורים מענינים בהם משתמשים הדובים בתהליך בישול הבירה. בעיני מדובר באחד הבלוגים הכי מעניינים שיש בתחום האלכוהול בארץ.
למחרת התייצבתי בשעה 9:30 בפתח בית מבשלת הדובים מוכן ומזומן לבישול הבירה הראשון שלי. לשמחתי הרבה התברר כי הבישול הראשון שלי הולך להיות All Grain.
מי שרוצה יכול לקרוא על המפגש שלנו מהזוית של דגן בפוסט שהוא כתב.
מי שלא בקיא ברזי בישול הבירה (כמוני) יכול לקרוא על מהות בישול ה – All Grain בבלוג של דגן, אשר ריכז בצורה מצויינת את המהות של הסגנון. למי שמתעצל הנה ההסבר על רגל אחת.
כפי שאתם יודעים, האלכוהול במשקאות שאנו שותים, הינו תוצר של פירוק סוכרים אשר מתבצע ע"י שמרים. את הסוכרים שמהם מיוצר האלכוהול שבבירה, ניתן לקבל באחת משתי דרכים. הראשונה הינה מרכז והשניה הינה מדגנים, כאשר בכל מקרה אחוז מסויים של דגנים מתווסף לתהליך, וזאת ע"מ לתת לבירה את החותם שלה (טעמים וניחוחות).
בישול ברכז – בתהליך הזה משתמשים ברכז (סוג של סירופ בירה סמיך אם תרצו) ע"מ להפיק את הסוכרים הנדרשים ע"ם לייצר אלכוהול.
בישול All Grain – פה מדובר בתהליך בו הסוכר מופק כולו מדגנים אשר מושרים במים בטמפרטורה מסויימת. במהלך תהליך ההשריה אשר מתבצע בטווח טמפרטורה מדוייק, מפרקים אנזימים מסויימים את העמילן שבדגנים לסוכרים.
את התהליך התחלנו בחישוב של יחס דגנים למים, אשר יאפשרו לנו להגיע לטמפרטורת היעד המחושבת, לאחר איזון טמפרטורה בין שני הגורמים. לאחר שחיממנו את המים לטמפרטורה הרצויה, שפכנו לציידנית כ – 7 ק"ג של לתת שעורה בסיסית ו 900 גרם של לתת שעורה יחודי יותר, שממנו מקבלת בירת ה IPA את האופי שלה. אל תערובת הדגנים התווספו מים מחוממים ביחס של 1:3 לטובת המים. דגן דאג לערבב את התערובת (MASH) היטב, ע"מ לוודא שהמים מגיעים לכל פינה כך שהעמילנים יפורקו במלואם בצורה הטובה ביותר.
התערובת הזו נשארה בתוך ציידנית, בעיקר מפני שטמפרטורה קבועה חשובה מאוד לאנזימים. התהליך נמשך שעה כאשר כל מספר דקות מערבב דגן את התערובת ע"מ למצות את הדגנים. בשלב זה קפצנו לביקור במרתף ע"מ לראות את התוצרת המוכנה וכן לצלם תמונה שעתידה לעטר את חולצת הדובים החדשה.
לאחר כשעה חזרנו למאש שכבר היה מוכן לעבור לסיר הבישול. בשלב זה פתח דגן את ברז הציידנית ואפשר לזרם דק של הנוזל להשתחרר, כאשר כל פעם הוא אוגר מיכל של 4 ליטר נוזל ואז שופך אותו חזרה למיכל ע"מ למצות את הסוכרים שעל הדגנים. ניתן היה לראות בברור איך הנוזל אשר יוצא מהציידנית היה צלול יותר מפעם לפעם.
עכשיו התחיל תהליך שנקרא "Sparging". בתהליך זה כל פעם מוספים מים לפרק זמן מתקצר ע"מ להוציא עוד נוזול "מסוכר" מהדגנים. תהליך זה חוזר על עצמו עד אשר מגיעים לכמות נוזל הבסיס אותו רצינו להשיג. במקרה שלנו כ – 30 ליטרים.
אחרי שיש לנו בסיר גדול את כל כמות הנוזלים, אנו מוכנים לבישול עצמו (בישול ברכז אגב, מתחיל בשלב הזה), שבו הסיר מונח על אש ומגיע לנק' רתיחה. כך מבושל הנוזל, כאשר לפי פרקי זמן מדודים, מתווסף לנוזל תבלין אחר, במקרה של ה – IPA מספר סוגים של כשות. כל כשות משחררת סגנון אחר של מרירות, ארומות וטעמים.
אני מקווה שהתמונות מצליחות ולו במעט להעביר לכם את חווית הצבע ובעיקר הניחוח אשר עולה מן הסיר. היה קשה להתאפק וכל כמה דקות מצאתי את עצמי רוכן מעל הסיר ומסניף את הניחוח העשיר והמשכר -תענוג
לצערי הרב נאלצתי לפרוש בשלב זה מפאת תוכניות אחרות, אך לא לפני שטעמנו מספר בירות כולל ה IPA אותה בישלנו היום. יש לי רק מילים טובות לומר על דגן ומשפחתו אשר אירחו אותי למופת, ולדגן על שחלק איתי את הידע שלו ושמח להסביר לי בפרטי פרטים כל שלב ושלב. אני בטוח שזהו לא הביקור האחרון שלי אצל הדובים, ואין לי ספק שעוד נשמע רבות על המבשלה הזו.
לסיום נבואה קצרה מפיו של דגן – "עד ינואר 2012 יהיו 6 מבשלות מסחריות חדשות בישראל" – הלוואי ונזכה לטעום אותן
יקב צובה
את קיבוץ צובה מכירים אנשים רבים בזכות הקיפצובה, מתקן שעשועים ענק, אותו פוקדות משפחות רבות כל יום שישי בבוקר. מקום עניין נוסף בצובה, הינו היקב אשר חולש על נוף הרי יהודה. יקב צובה הינו יקב חדש יחסית (רק בן 5) והוא מיצר 10 יינות מזנים שונים ובניהם גם שני יינות קינוח.
היקב עצמו כשר למהדרין ועל כן הוא אינו פתוח לקהל הרחב בסופי שבוע, אך למי שכן חפץ לטעום את יינות היקב, חברת "תירוש שיווק" פתחה מתחם ביקורים בצמוד ליקב, והיא מאפשרת לטעום את יינות היקב גם בסוף השבוע (ראוי לציין שמדובר בחברה חיצונית אשר אינה מופעלת ע"י אנשי היקב).
תירוש נמצאים כעת בשלב הקמת מתחם הטעימות, אשר בנוי כמרפסת אשר משקיפה על הקיבוץ וההרים שמסביב. מלבד ליינות ישנו גם דוכן אוכל, אשר ממנו ניתן לרכוש אוכל ביתי אשר ילווה את היין אותו תבחרו לרכוש.
בין היינות אשר מייצרים ביקב ניתן למצוא קברנה סובניון, מרלו, פינו נואר, סנג'וביזה, בלנד מבוסס קברנה מרלו (יין הדגל של היקב), יין קינוח לבן מבוסס שרדונה ויין בסגנון פורט מבוסס קברנה סובניון. בנוסף ישנם 2 בלנדים אשר משנים הרכב משנה לשנה (אחד אדום ואחד לבן).
החברה מתירוש היו נדיבים ואיפשרו לנו לטעום את כל היינות והיו שמחים לענות על כל שאלה. בצמוד למרפסת ישנו חדרון קטן אשר משקיף על חדר החביות ובו תוכלו לבחור את היינות שאותם תרצו לרכוש וכן מוצרים נוספים כגון חלווה, טחינה ושמן זית.
היינות של צובה נחמדים ונעימים לשתיה יום יומית. יין אחד שתפס את תשומת ליבי היה הסנג'יובזה, אשר התגלה כיין קליל ופירותי עם חמיצות סופר נעימה. מדובר ביין אשר ילווה בצורה מושלמת מגוון פסטות ואפילו מתאים לשתיה במרפסת ביום חמים (וכמו שאתם יודעים, כאלו לא חסר לנו). עלותו של היין הינה 75 ש"ח ובעיני זו קניה לא רעה בכל.
בונוס נוסף לו יזכו אלו אשר יבחרו לבקר בצובה, הינו הטיול בדרך הררית ירוקה ויפיפיה, דרך אשר תכניס אותכם לאווירה רגועה ונעימה. רק בשביל זה שווה לקפוץ ולבקר.
טעימת עיוורת גרנאש עולמי
ביום חמישי האחרון התכנס לו שוב הפורום של אסף ושרון, לצערנו הפעם ללא אסף אשר היה חולה. נושא הטעימה היה גרנאש עולמי, כאשר המטרה היתה לטעום הן גרנאש כיין זני והן כבלנדים ברמות שונות, הן מישראל והן מחו"ל. הפעם נערכה הטעימה אצלי בבית ולחברי הפורום הרגיל הצטרף הפעם גם אבי הלוי מאתר יינות ישראל. את האוכל הנפלא לטעימה, בישלה אשתי היקרה – יעל.
גרנאש הינו אחד הזנים הנפוצים ביותר בעולם והוא מצוי בכמה מהבלנדים המפורסמים והאיכותיים ביותר שיש, ובינהם Châteauneuf-du-Pape ו GSM. גם בארץ היה זן הגרנאש, לזן האדום הנטוע ביותר, אך "שימוש" לא נכון אשר הוביל ליצור יינות גרועים, גרם לנטישה כמעט מוחלטת של הזן. למזלנו חלק מהכרמים שרדו וניתן לראות בתקופה זו שינוי מגמה, כאשר יותר ויותר יקבים מרשים לעצמם להתנסות, ולעיתים אף להצליח ולייצר יינות מצויינים מהזן הזה.
בטעימה היו 7 יינות, אחד מהם ג'וקר, אשר כלל גרנאש אך במינון מינורי בלבד (הפעם גם הצלחתי לזהות אותו בשלב העיוור).
Atardi Artazuri 2006 – היין אשר פתח את הטעימה מוכיח שאפשר במחיר סביר למצוא יינות חביבים, פשוטים ולא מתימרים, אשר מתאימים לשתיה יום יומית שאינה משאירה חור בכיס. ליין צבע אבן אודם יפיפה. האף מציג ניחוח פרי אדום ומעט וניל, כאשר בהתחלה היה גם ניחוח עדין של אקליפטוס אשר נעלם דיי מהר. בפה גוף בינוני עם טאנינים נעימים סיומת קצרה וחמיצות מאוזנת. הטעמים השולטים היו של פטל ושזיף.
מחיר: 55 ש"ח
ציון: 85
Chateau du Donjon – Cuvee Prestige 2007 – היין הזה מיבוא בלעדית ע"י בית הטבק והיין, ומוצאו בחבל ארץ אשר פחות מוכר פה בישראל, וזאת על אף היותו חבל ארץ אשר מיצר כמות אדירה של יינות – לנגדוק רוסין שבדרום צרפת. ליין צבע סגול ואף שהתחיל עם סירחון אשר התחלף בפרי סגול ריבתי. בפה גוף בינוני וחמיצות ממש לא נעימה עם מעט טעמי פטריות. היין הזה היה הג'וקר של הערב ובעיני גם היין הכי פחות מוצלח בטעימה.
ציון: 80
אבידן פרינג' גרנאש 2007 – יין בצבע אדום חום עם אף שהתחיל מסריח. לאחר שהסירחון התנדף הציג האף ניחוח קפה ופרי בשל. בפה גוף בינוני וחמיצות נעימה המלווה בטעמי תות וריבת תפוזים. הסיומת מעט מרירה.
מחיר: 120
ציון: 85
Perrin & Fils Vacqueyras Les Christins 2007 – יין בצבע בורדו סגול עם אף ליקרי שוקולדי. בפה גוף בינוני ומתיקות חזקה, כמעט שוקולדית. סיומת מעט מרירה וטאנית. אלי רבן טוען שהיין הזה טוב יותר ביום שלמחרת ואני נוטה להסכים איתו, ומי שיתן ליין מספיק זמן יזכה גם לקבל את החמיצות והאיזון שלו.
ציון: 86
Coume del Mas Schistes 2007 – יין בצבע רובי עם אף ליקרי המשתלב בצורה מענינית עם ניחוח אקליפטוס. בפה יין עם גוף טוב וחמיצות מצויינת שמאוזנת עם פרי יער בשל. היין הזה כבר ישב הרבה יותר טוב בפה ומבחינתי סימן קפיצת מדרגה בטעימה.
מחיר: 155
ציון: 88
Clos Martinet 2003 – צבע דובדבן כהה עם אף עוצמתי שמתחיל עם סירחון טוב. לצד ניחוח הפרי היו גם ניחוחות זיתים ופלפל. בפה פרי יער מרוכז ועוצמתי עם חמיצות מובנה וגוף מלא. זהו כבר יין רציני שמשחק בליגה של הגדולים. היו כאלו שטענו שהיין עוד זקוק לזמן התייצבות/התבגרות, אך אני נהנתי ממנו כפי שהוא.
הבלנד של היין הזה כולל 45% גרנאש, 20% קברנה סובניון, 20% מרלו, 10% קריניאן ו 5% סירה
מחיר: 250 ש"ח
ציון: 93
Noon Eclipse 2004 – צבע דובדבן שחור. אף שמציג פרי מרוכז מאוד וזיתים. בפה גוף מלא עם פרי מרוכז שמחביא עמוק מאוד את החמיצות. בעיני יין שעדיין לא מוכן לשתיה, אלא אם בא לכם להעביר אותו דקנטציה רצינית. מדובר ביין מעולה שלאחר יישון ראוי יהיה יין יוצא דופן.
מחיר: 370 ש"ח
ציון: 91 (הציון משקף את מצבו של היין כרגע, בעוד 7-8 שנים לדעתי היין הזה יהיה יין של 95)
לסיכום – אני רוצה להודות לאסף על הרעיון ולשרון על הביצוע וגם תודה נוספת לאישתי היקרה על הבישולים הנפלאים. זכיתי לטעום סגנונות שונים של הזן ולראות איך הוא מתפתח כבלנד וכיין זני. לטעמי, בניגוד לזנים אחרים, יצירת יין זני מגרנאש דורשת מומחיות. מי שכבר השכיל לפתח מומחיות שכזו יוכל לייצר יינות נפלאים.
ארוחת היין השבועית – יקב רמים
השבוע טעמנו יין של יקב רמים. היין אשר נקרא שחר, הינו בלנד של קברנה סובניון ומרלו מבציר 2008.
ליין צבע סגול עם ניחוח של פטל ואוכמניות, כאשר הפה תואם לחלוטין לאף. אין לי הרבה מה לומר על היין הזה שכן מדובר ביין בסיסי ופשוט. יין של אמצע שבוע.
ציון: טוב
יינות חודש ינואר 2010
תשבי פינו נואר 2006 – יין בצבע אדום עם גוון חום. לאף יש עוצמה טובה שמתחילה עם תותים ומתחלפת מהר מאוד לריח של ים. אני לא חושב שנתקלתי אי פעם ביין עם ניחוח כל כך מוזר אבל עם זאת כל כך ברור – ריח של ים. בפה גוף בינוני-מלא עם טאנינים נדיבים וחמיצות טובה. הטעם הוא בעיקר של תותים והסיומת של היין היא מעט המתכתית.
ציון – טוב
רמת הגולן ירדן קינוח 2006 – צבע קש בהיר ואף בניחוח מלון ופריחה לבנה. בפה יין עם מתיקות מרוכזת בטעמי מלון ודבש. יין פשוט וסתמי.
ציון – סביר
Condesa de Leganza reserva 1998 – היין הזה נמכר כעת במבצעי החודש בדרך היין. אני פגשתי אותו באחת מחנויות הרשת בטעימת יום שישי. כשטעמתי אותו אז חשבתי שהוא מפתיע, במיוחד ביחס למחיר. אך מתברר שאין ארוחות חינם והפעם כשפתחתי את הבקבוק בבית, התגלה יין מאכזב.
צבע חום כהה עם אף שוקולדי ומעט ליקרי. בפה גוף בינוני, טאנינים חזקים ולא נעימים וטעמי תה ושזיף מיובש. בפועל היין דיי גמור ובהחלט מאחורי שיאו.
ציון – סביר
פלטר קברנה סובניון שיראז 2003 - את היין הזה פתחתי בעיקר מפני שהוא אחד הוותיקים שיש לי וחשבתי שאולי לא כדאי להמתין איתו יותר מדיי זמן. בדיעבד אני יודע לומר שאפשר היה להמתין איתו עוד מספר שנים בכיף, אם כי לא נראה לי שהוא עוד ישתבח ולכן אני מרוצה שפתחתי אותו עכשיו.
ליין צבע בורדו סגול ואף שמציג פרי יער בשל לצד מנטה ופלפל. בפה מתגלה גוף בינוני מלא עם סיומת טובה ומאוזנת. עכשיו לגבי הטעם של היין – דמינו לעצמכם חופן מלא בתותים, הכניסו את כולו לפה כך שהלחיים שלכם מלאות בתותים, ועכשיו תתחילו ללעוס – ככה מרגיש היין הזה. בהמשך גם יוצא שם דובדבן חמוץ.
לטעמי האישי יין מצויין עם גוף טוב, טעמים מודגשים ויופי של איזון.
ציון – מצויין
יקב שורק
במושב טל שחר אשר מצוי בעמק שורק היפיפה, ישנו יקב קטן אשר מוכר מאוד בזכות היותו אחד מבתי הספר לתחום "היינולוגיה", המשפיעים והחשובים ביותר שישנם במדינת ישראל – יקב שורק. בבית הספר ליין של יקב שורק, התחנכו דורות רבים של בעלי יקבי בוטיק, אשר מייצרים יינות האיכותיים.
אחת לשנה מוזמן קהל לקוחות היקב, לקחת חלק בארוע טעימות ורכישת יינות עתידיים, יינות שטרם שוחררו לשוק וחלקם אפילו לא בוקבק. זו הזדמנות טובה לבוא לבקר ולהכיר את הנפשות הפועלות וכן לטעום מעט מן היינות של הבציר אשר עתיד לצאת לשוק, וכן לשריין מספר בקבוקים.
השנה הוצגו 3 יינות זניים – קברנה סובניון, גרנאש ופטי ורדו, כולם מבציר 2008. לצידם היה ניתן לטעום יינות שכבר הופצו – קברנה סובניון 2006, מרלו 2007 וכן יין פורט אשר מיוצר בסגנון המסורתי. באופן כללי נראה לי שהיינות היו קצת הלומי בקבוק ושהם עתידים להשתפר לאחר זמן מנוחה של מספר חודשים לאחר הבקבוק הסופי.
גרנאש 2008 – היין הזה בוקבק לפני כחודש. ליין צבע רובי עם גוון חום, כאשר באף ניחוחות פטל ופלפל ואולי גם קצת מתיקות. גוף בינוני עם טאנינים נדיבים וחמיצות טובה אשר מזכירה דובדבנים חמוצים. (אולי אפילו קצת טעם של לחם)
פטי ורדו 2008 – גם היין הזה בוקבק לפני חודש. ליין צבע סגול כהה אטום. באף ניחוח של שזיף ופטל ובפה גוף קל-בינוני עם טאנינים אגרסיבים שמיבשים את הפה היטב. ליין טעם של ריבת פירות יער.
קברנה סובניון 2008 – ככל הנראה יבוקבק באזור מאי.ליין צבע סגול עם אף שמציג ניחוח פטל ופלפל. בפה גוף בינוני עם טעמי דובדבן ופטל. היין הזה הוא בעיקר עגול, מאוזן ורגוע. לפי ניר היין ימשיך להיות מיושן אך ורק בחביות ישנות ועל כן נראה שהאופי העגול שלו ישמר גם בהמשך.
מרלו 2007 - יין עם צבע סגול יפיפה. באף בעיקר פלפל וירקרקות, אף עוצמתי. בפה גוף בינוני-מלא עם טאנינים נדיבים וטעמי פטל ומעט תות. היין הזה הוא חריג ביינות היקב שכן הוא עוצמתי יותר והרבה פחות עגול. לטעמי, כחובב יינות "אינדיאנים", היין הזה היה כוכב הארוע.
קברנה סובניון 2006 – צבע בורדו סגלגל עם אף עוצמתי בניחוח פטל והרבה תבלין. בפה גוף בינוני עם טאנין מאוזן, חמיצות טוב וטעמי פטל ודובדבן.
פורט – צבע חום לחלוטין. באף תאנים מיובשות, צימוקים (אולי גם שמרים). בפה שוקולד וצימוקים. אני לא חובב פורט גדול ובטוח לא כל כך מבין בתחום, אך מהפורט הזה הייתי מסוגל לשתות איזו כוס, שכן יש בו איזה איזון נעים שכזה.
לסיכום - מי מכם אשר אוהב יינות עגולים, אלגנטים ומאוזנים, ימצא הרבה חן ביינות שמייצר ניר. ישנו קו מנחה מאוד ברור ביינות של יקב שורק, וניתן לחוש את חתימת היינן ביינות. למי מכם שלא ביקר בשישי שעבר, ישנה הזדמנות אחרונה לבקר בשישי הקרוב. הנה לינק להזמנה.
תגובות