יין ואוכל מישראל

מזה זמן מה שצצות להן כתבות על זוג הייננים החדשים של יקב רקנאטי (גיל שצברג ועידו לוינסון). הזוג מביא עימו רוח חדשה ליקב, עם גישה שונה ורצון לייצר יינות חדשים ובסגנון שונה. לאחרונה הם השיקו 3 יינות מבציר 2008. שלושת היינות (קברנה סובניון, מרלו ושיראז זניים) ,הינם היינות הראשונים אשר היו באחריותם המלאה של גיל ועידו, מהתחלה ועד הסוף. למעשה זוהי ההזדמנות הראשונה לנסות ולראות במה מדובר. היינות אגב, מקבלים תשבוחות מכל מי שטעם אותם.

הפעם היה תורי לקנות את היין. החלטתי לבחור במרלו, בעיקר משום שמרבית החברה פחות מחבבים את הענב הזה, ובמיוחד את זה של רקנאטי.

רקנאטי מרלו 2008 – ליין צבע סגול יפה עם ניחוח של שזיף, אוכמניות, מעט מנטה ומעט קינמון אשר מורגש לפרק זמן קצר בהתחלה. בפה בעיקר שזיף ותערובת של פירות יער לא ממש מוגדרת. יין עם גוף בינוני וטאנינים דיי מתוקים.

כאשר בקשתי מאיתן להעיף מבט על הבקבוק, ולומר לי כמה אחוזי אלכוהול יש ליין הזה, נדהמתי לגלות שהוא נושא לא פחות מ 14% אלכוהול. טעמתי יינות עם 13% אלכוהול אשר הרגישו יותר אלכוהולים מהיין הזה. הייננים עשו פה עבודה יפה עם הפרי, והוא מחפה בצורה מושלמת על רמת האלכוהול הגבוהה.

לסיכום – לא מדובר ביין גדול או מרשים, אבל בהחלט מדובר ביין נעים וטעים שכייף לשתות באמצע השבוע. הוא נגיש כבר עכשיו ויהיה אפשר להנות ממנו גם בשנתים הקרובות. בשלב זה הייתי ממליץ לתת לו קצת זמן בכוס לפני שניגשים אליו ע"מ לאפשר לחמיצות לצאת.

ציון: טוב + (49 ש"ח)

לאחרונה אני שומע חובבי יין רבים מתלוננים על העובדה שנמאס להם לשתות עוד קברנה/מרלו או עוד בלנד בורדולאזי, ושהם היו שמחים לנסות קצת זנים וסגנונות חדשים. שרון ואסף החליטו להרים את הכפפה ולכנס את הפורום לטעימה של זנים לא שגרתיים.

הקו המנחה של הטעימה היה שכל הזנים מותרים, למעט – קברנה סובניון, מרלו, קברנה פרנק, פטי ורדו, פינו נואר, שרדונה, וויוניה וסובניון בלאן. בנוסף החליטו, שרון ואסף, להפתיע אותנו עם תחרות נושאת פרס. מטרת התחרות הייתה לנסות ולזהות את הזן המדובר וארץ ייצור היין, כאשר כל זיהוי מקנה נקודה. מי שיזכה במירב הנקודות יזכה בבקבוק יין מפנק.

אחת הנקודות היפות בפורום הזה, הינה פתיחותם של שרון ואסף לביקורת, וישומה במפגשים הבאים. בהתאם לביקורת מהמפגש הקודם הוחלט שפרק הזמן אותו אנו קוצבים עבור טעימת יין צריך לגדול, וזאת ע"מ לאפשר מספיק זמן להתרשם מהיין ואפילו לתת לו קצת זמן להיפתח בכוס. בדיעבד אני יודע לומר כמה החלטה זו היתה חשובה וכמה היא תרמה, לפחות עבורי, לחווית הטעימה והיכולת שלי להתרשם מהיינות.

הטעימה כללה יין לבן אחד, חמישה אדומים ויין קינוח אחד.

סוסון ים ג'יימס 2008 (100 ש"ח)- ייז זה עשוי מענבי שנין בלאן, וזהו ככל הנראה השנין בלאן הזני היחיד בארץ. צבע קש בהיר עם אף שמציג ניחוח הדרים וקליה (אולי גם מעט גויאבה). בפה גוף בינוני עם טעמי אננס ומלון. החמיצות ביין הזה טובה אם כי עדינה מדיי לטעמי, בתור חובב סובניון בלאן קצת קשה לי עם היין הזה והוא חסר קצת מהמאפינים הקלילים והנעימים שאני אוהב ביין לבן.

ציון שלי: 87 (טוב +)

ציון הפורום: 87

(160 ש"ח) Cusumano Sàgana Nero D'Avola 2005 - יין זה מגיע אלינו מסיצילה והוא עשי מהזן הנפוץ באזור זה של איטליה – נרו ד'אבולה. יין בצבע בורדו עם אף בניחוח פטל, טבק, עשן ומעט קסיס. בפה פטל, שוקולד וטבק. לטעמי היין היה סגור לחלוטין, ומי שהמשיך להחזיק אותו בכוס זכה לראות אותו משתנה וחושף עוד ועוד רבדים ככול שחלף הזמן. בסיכומו של יום יין לא רע בכלל.

ציון שלי: 89 (מצוין -)

ציון הפורום: 88

(160 ש"ח) Turkey Flat Mourvèdre 2005 - יין זה מיוצר במחוז בארוסה שבאוסטרליה הרחוקה, כאשר הזן הינו מורבדר. יין בצבע אדום חום עם משקעים. באף ריח מלוח שממש הזכיר לי זייתים מרוקאים (ברוטב אדום). בפה מליחות מוזרה מעורבבת עם רימונים, שזיף ודומדמניות. היין הזה הוא ללא ספק ה – Funky Chicken של הטעימה. יין לא מאוזן ולא נעים לשתיה.

ציון שלי: 83 (סביר)

ציון הפורום: 85

(135 ש"ח) Fairview Pinotage 2004 - מדובר ביין דרום אפריקאי מזן פינוטאז בתוספת של מעט וויונייה. ליין הזה יש צבע דובדבן כהה. האף של היין הזה הזכיר לי את ניחוח אדי העשן אשר עולים מסטייק שזה עתה ירד מהאש. בפה שוקולד, פלפל, ריבתיות ומעט תסיסה. יין טעים.

ציון שלי: 91 (מצוין)

ציון הפורום: 89

(180 ש"ח) Casa Silva, Los Lingues gran reserva 2005 - מדובר ביין אשר התגלה כהפתעת הערב. היין מיוצר מענבי קרמנר ומוצאו בצ'ילה. גם ליין זה גוון דובדבן כהה. באף ליקר וקפה – קשה להבהיר במילים כמה האף של היין הזה נפלא ומשכר. בפה גוף מלא עם טאנינים חזקים וטעמי ריבה, קפה ותבלין. יין עם חמיצות פשוט מצויינת.

ציון שלי: 92 (מצוין +)

ציון הפורום: 92

(230 ש"ח) Pian Delle Vigne Brunello Di Montalcino 2004 - את היין הזה כבר טעמתי בעבר אצל מיכאל בתמרת (רשמי הטעימה), אך הפעם היין לא היה קרוב למה שטעמנו בעבר. זוהי דוגמה מצויינת למה שעובר על יין כאשר הוא מיושן ונפתח בהתאם לחלון השתיה שלו (היין הזה נפתח מוקדם מדיי). ליין צבע קטיפה עם שוליים חומים. באף פלפל, שזיף ותות. בפה גוף בינוני-מלא עם פטל ומרירות בסיומת. הגרסה הצעירה של היין מרשימה פחות ומרבית החברה טענו שהיא כלל לא מזכירה ברונלו.

ציון שלי: 87 (טוב +)

ציון הפורום: 88

(80 ש"ח) Moscatell Rotllan Torra - את היין הזה היה קל לזהות ובעיני הוא מזכיר מאוד את יין הקינוח של רמת הגולן. את ארץ המוצא ניחשתי בהתבסס על צורת הבקבוק הבלתי שגרתי, לא יודע להסביר מדוע, אך הצורה פשוט צעקה לי ספרד. יין בצבע נחושת שמזכיר משקאות כבדים יותר. באף מיפל ואלכוהול חזק. בפה צימוקים ופירות יבשים בכלל ואולי גם קצת מלון.

ציון שלי: 85 (סביר +)

ציון הפורום: 84

לסיכום היתה זו טעימה מרתקת שהראתה כמה עוד יש לנו ללמוד ולנסות. הרבה זנים, הרבה ארצות, הרבה יקבים והרבה ייננים. כל אחד יחודי שונה ומיוחד, כל אחד מציג זוית שונה או דומה. את התחרות ניצח ליאור (את רשמיו תוכלו לקרוא כאן). נהנתי מאוד ועכשיו נותר לצפות לטעימה הבאה אשר תהיה טעימת גראנאש זני.

הפעם החלטנו לנסות עוד יין מבית היוצר של יקב דלתון. אחרי הקברנה סובניון, מרלו והעלמה ק.ס-שיראז הגיע הזמן לנסות את השיראז (2007).

ליין הזה יש צבע סגול יפיפה. באף עוצמה בינונית עם ניחוח שזיף ואניס. בפה פרי יער ובסיומת טבק. סה"כ יין חביב אם כי לא מרשים במיוחד.

ציון: טוב

ביום רביעי חגגתי את יום הולדתי, ואיזו דרך טובה יותר לחובב יין להעביר יום הולדתו, מאשר לבקר ביקב איכותי. לאחר חיפוש התיעצות וברורים, הוחלט שהביקור יערך ביקב פלם. על אף שיקב פלם הינו אחד מהיקבים היותר מוערכים בישראל, טרם יצא לי להכיר את יינותיו, זאת למעט הקלאסיקו אשר נטעם כחלק מארוחת היין השבועית שלנו. מבחינתי הייתה זו הזדמנות מצויינת להגיע ליקב כטאבולה ראסה ולבחון אותו בלי שום דעה מוקדמת על יינותיו.

האנשים

את יקב פלם הקימו האחים גולן וגלעד, כאשר גולן לקח תחת חסותו את תחום יצור היין, בעוד גלעד אחראי על הצד העסקי. היקב החל את דרכו במושב גינתון כיקב קטנטן (סה"כ 2 חביות, אחת ק.ס ואחת מרלו). בשנת 2005 עבר היקב למיקומו הנוכחי, ביער קדושים אשר נמצא למרגלות הרי ירושלים, וזאת ע"מ למקם את היקב במקום אשר נמצא בחיק הטבע ולהקנות לו אווירת "טוסקנה" (עד כמה שאפשר).

גולן רכש את השכלתו בארץ (הפקולטה לחקלאות ברחובות) ולאחר מכן באיטליה (אוניברסיטת פיאצ'נסה). את הכשרתו המקצועית ערך תחילה ביקב Carpineto באיטליה, לאחר מכן התמחה ביקב Tintara האוסטרלי.

אל האחים הצטרף לאחרונה אב המשפחה – ישראל פלם. ישראל פלאם רכש את השכלתו כיינן, באחד המחזורים הראשונים של אוניברסיטת דיוויס בקליפורניה. עד שנת 2005 ביצע ישראל פלם תפקידי יינן רבים ביקבי כרמל, האחרון שבהם הינו היינן הראשי של היקב.

החזון

החזון של האחים פלם היה להקים יקב איכותי אשר מייצר יינות ברמה עולמית. נקודה זו באה ליידי ביטוי בכל חלקי העשיה בייקב, מהכרמים ועד למוצר המוגמר. ביקב פלם שואפים ליצור התקשרויות ארוכות טווח עם כורמים וכרמיהם וכן לדאוג לחינוכם של הכורמים. המוטו אומר שאין הכורמים מגדלים ענבים, אלא יין. עם גישה זו יקפידו הכורמים לא על כמות הענבים לדונם, אלא על איכותם של הענבים, ובכך יעזרו לייצר יינות איכותיים. חלק חשוב בהדרכת הכורמים, כך מציין ישראל לחיוב, הינו שה"מ (שרות הדרכת המקצוע). גוף אשר שייך למשרד החקלאות, אשר בתאום ולפי דרישה מבצע הדרכה מקצועית בתחומי החקלאות בעזרתם של מומחים.

נקודה נוספת הינו הזנים מהם בחר גולן לייצר יין. לפי ישראל, הזנים אשר נבחרו הינם זנים אצילים אשר יכולים להשתלב גם באקלים החם של מדינת ישראל. בנוסף הוא מציין שהיקב לא ינסה לייצר יינות מענבים אשר רגילים לגדול בתנאי קור (ריזלינג, פינו נואר, ברברה, נביולה), וזאת מפני שלא ניתן להגיע לאותה איכות, ומיצוי פוטנציאל, שאליו מגיעים בארצות בהן משגשגים ענבים אלו.

בתחום היין הלבן, שואפים ביקב פלם, לייצר יין קליל, פרחוני ופירותי יותר וזאת על מנת להתאים אותו לקייץ הישראלי החם. בהתאם לגישה זו היין איננו מיושן בחביות עץ. בקרב היינות האדומים המטרה היא לייצר סדרה בסיסית אשר תאפשר משתייה מיידית ועד שמירה למספר שנים, וכן סדרת אמצע וסדרה עליונה שבהן היינות נגישים בצעירותם אך מאפשרים יישון ארוך טווח. בהתאם מיושנות הסדרות קלאסיקו/סופריור/רזרבה בהתאמה 18/12/6 חודשים בחביות עץ, חלקן צרפתיות וחלקן אמריקאיות (ביחס של 1:2 לטובת צרפתיות) כאשר הגישה היא שביין אשר נועד ליישון ארוך טווח, עושים שימוש בחביות צרפתיות. מחזור חבית ביקב פלם הינו 3 שנים.

העתיד

ביקב פלם לא עומדים מלכת ועם הזמן בכוונתם להרחיב את מגוון הזנים אשר הם מגדלים. החל משנת 2010 יבצרו גם ענבי מורבדר, ויש רצון בהמשך אף לגדל גם ענבי גראנאש.

רוזה – החל מאזור מרץ/אפריל יושק יין רוזה חדש אשר עשוי מבלנד של קברנה פרנק ומרלו. טעמנו מן הרוזה הישר מהמיכל, ואני חייב לציין שמדובר באחד מיינות הרוזה ישראלים הכי טובים שיצא לי לטעום. עם צבע פשוט מדליק ופירותיות מצויינת הן בפה והן באף, היין הזה חד וקריספי ומצויין. יציאה מוצלחת עבור הקיץ הישראלי.

בנוסף נאמר שבכוונת אנשי היקב להוסיף יין נוסף מבוסס ק.ס אשר יחשב כיין הדגל של היקב. לא נמסרו פרטים נוספים כך שכעת רק נותר לצפות ולראות במה מדובר.

היינות

שרדונה 2009 – היין הזה אשר יושק באזור מרץ, הינו בלנד של 70% סובניון בלאן ו 30% שרדונה (היין טרם עבר סינון). באף מורגשים אננס וקליפות הדרים (אולי גם קצת גויאבה) ובפה אננס, עשבוניות נעימה ומינרליות טובה. יופי של יין קליל ונעים.

ציון: מצויין

קלסיקו 2008 – יין בצבע דובדבן ורדרד עם אף שמציג ניחוח פטל, תות ומעט קליה. בפה גוף בינוני, טאנינים עדינים וטעמי פטל ושזיף.  בסיומת יש גם קצת מנטה.

ציון: טוב +

סופריורה 2007 – עם 72 % סירה (השאר ק.ס) ליין הזה יש צבע סגול יפיפה. האף שלו מזכיר לי בעיקר אוכמניות. בפה חמיצות מעולה עם טעמי פטל, שזיף, שוקולד ודומדמניות.

ללא ספק אחד הישראלים היותר מענינים וטובים ששתיתי בשנה האחרונה!

ציון: מצויין +

מרלו רזרבה 2004 – יין זה עשוי מ – 100% ענבי מרלו, יש לו צבע אדום קטיפה. בפה טאנינים מוצקים וחמיצות לא רעה בכלל. אני לא הייתי מחכה הרבה עם היין הזה, שווה להנות ממנו כבר עכשיו.

ציון: טוב +

מרלו רזרב 2006 – 90% מרלו (השאר פטיט ורדו) אשר מגיע מכרם יחידני בדישון. יין בצבע דובדבן כהה עם ניחוח של עור, וניל ופרי יער. בפה גוף מלא וטאנינים מוצקים המלווים טעמי שזיף חמוציות ותבלין. יין צעיר ומצויין אשר ירוויח מיישון נוסף ויילווה בצורה טובה בשר איכותי.

ציון: מצויין -

קברנה סובניון רזרב 2006 – צבע קטיפה עם גוון סגול. באף מורגשים פטל וניל ודובדבן. בפה גוף מלא וטאנינים אגרסיבים לצד חמיצות מצויינת וטעמי פירות יער לצד דומדמניות ותבלין. היין הזה צעיר לחלוטין וזקוק לזמן ישון נוסף לפני שניגשים אליו. כמו אחיו המרלו הוא ילווה בצורה טובה מנות בשר עשירות.

ציון: מצויין

לסיכום

אני התרשמתי שביקב פלם יש מחשבה מאחורי תהליך עשיית היין, מחשבה שמטרתה לספק לנו אוהבי היין, איכות. בעיני הם גם מצליחים לספק ומבין היינות שטעמתי, כל יין בקטגוריה שלו, עשוי מצויין.

Freixenet Cordon Negro Brut – מדובר בבלנד של 3 זנים לבנים ספרדים – Macabeo (35%), Xarel-lo (25%) and Parellada (40%).

ליין צבע קש בהיר עם אף שמציג ניחוח של תפוח ירוק ואפרסק. בפה תסיסה בינונית וטעמי תפוח ופומלה. הסיומת של הקאווה הזו די ארוכה, יותר ארוכה ממה שציפיתי.

ציון: טוב

פויזנר מרלו 2006 - יין בצבע סגול יפיפה, מאוד נעים לעין. האף מציג עוצמה בינונית עם ניחוח אוכמניות, פטל ומעט קסיס בסיומת. בפה מתגלה גוף בינוני, טאנינים נדיבים וכן חמיצות טובה. הטעמים הבולטים הם פטל ושזיף, כאשר לאחר זמן מה מתגלה גם דובדבן. היין כרגע בנקודה טובה והוא מוכן לשתייה, לא הייתי מחכה איתו יותר מדיי זמן.

ציון: טוב

(65 ש"ח) Med.Red 2005 – באף עוצמה טובה עם ניחוח שזיף, פלפל, אקליפטוס ודובדבן. בפה גוף בינוני-מלא, טאנינים מוצקים וטעמי שזיף, דובדבן, שוקולד וקפה. סה"כ יופי של יין שעשוי טוב.

ציון: טוב +

רמת הגולן שרדונה כרם אורגני אודם 2007 (65 ש"ח)- צבע זהב יפיפה עם אף עשיר בניחוח אננס, קליה וחמאה. בפה הרבה חמאה, קליה מודגשת, לימוניות עדינה ואננס. ליין הזה גוף מלא וסיומת ארוכה. בהמשך כשהיין נפתח האף נחשף לאפרסק ובפה מורגשים משמש ותבלין. מדובר ביין צעיר ששווה ליישן לפחות שנתיים וניתן יהיה להנות ממנו לדעתי גם בעוד 5 שנים. בתור אחד ששונא עץ ביינות לבנים אני חייב לציין שהפעם הצליח לרמת הגולן, ובניגוד לקצרין שאני לא כל כך אוהב, זהו כבר יין כייפי.

ציון: מצויין +

(65 ש"ח) Perrin Reserve Cotes du Rhone Rouge 2007 – יין בצבע דובדבן כהה עם אף בניחוח דובדבן, פטל, מעט קליה ופלפל. בפה גוף בינוני עם טעמי דובדבן ופלפל עם חמיצות טעימה. הסיומת די קצרה והטאנינים חלשים. על אף שקוט דה רון הינו אזור היין האהוב עליי ביותר, הפעם התאכזבתי שכן מדובר ביין די שטוח ומשעמם.

ציון: טוב

השבוע החלטנו ללכת על יין לבן, טוליפ לבן 2008 ליתר דיוק. יקב טוליפ מייצר יינות נחמדים מאוד. עד כה טעמנו רק מהאדומים של היקב, החלטנו שהגיע הזמן לבחון את הצד הלבן שלהם, אשר מורכב מבלנד של סובניון בלאן וגוורצטרמינר. שני הענבים, הראשון עשבוני חד ובעל חמיצות גבוהה, השני פירותי ופרחוני – שונים באופיים. על אף השוני, השילוב בין השנים התגלה כמוצלח.

יין בצבע זהוב בהיר עם אף שמתחיל עם גויאבה וממשיך עם ליצ'י (ממש שילוב קלאסי של ניחוחות שני הזנים).  בפה אשכולית, ליצ'י, ואננס. ליין יש חמיצות טובה מאוד אשר מאזנת את הפרי. עוד על היין אצל גל בבלוג

ציון: טוב +

ביום חמישי האחרון קפצתי לביקור החודשי שלי בתמרת, כאשר הפעם בתפריטנו, יינות המוגדרים כ – "סופר טוסקן".

סופר טוסקן

על מנת להבין את המונח סופר טוסקן יש צורך בהקדמה קצרה…

באיטליה, כמו בכל מדינת יין מתוקנת, ישנם חוקי יין. חוקים אלו מגדירים אזורי גידול ואת הזנים המותרים לגידול בהם, כמויות גידול מותרות וכן באילו תנאים רשאי יין לשאת תואר מסויים (כגון – קלסיקו, רזרבה). מטרת חוקים אלו, הינה לדאוג לאיכות היין המיוצר, וחשוב מכך ליצור סטנדרטיזציה אשר תאפשר לצרכן לדעת מה הוא מקבל כאשר הוא בוחר יין מאזור מסויין הנושא תואר מסויים.

על אף היתרון הברור בחוקים שכאלו, הם יוצרים מגבלה אשר במידה מסויימת גרמה לכך שיינות איכותיים אשר אינם עונים על כללים אלו, הוגדרו כיינות שולחנים פשוטים ובהתאם לא קיבלו את היחס והרצינות הראויים. במהלך שנות ה – 70 של המאה הקודמת, רצו ייצרני יין איטלקים להתחרות ביינות המיוצרים בצרפת, ועל מנת לעשות זאת הם נאלצו לייצר יינות אשר אינם עונים על תקן ה – DOC\G. חלק מהיינות אשר יוצרו, והוגדרו כ – IGT, הציגו איכות נהדרת אשר הצדיקה תואר גבוהה יותר מכאן נולד הביטוי סופר טוסקן.

כיום מכונים סופר טוסקן, יינות איכות איטלקיים, אשר אינם עומדים בכללי ה DOC\G. התואר הזה אינו רשמי בעיני הממשל האיטלקי, אך הוא ללא ספק סטנדרט המקובל בעיני חובבי ומבקרי יין ברחבי העולם.

הטעימה

את הטעימה פתחנו כמו תמיד עם מבעבע קליל. (החל מפוסט זה אני אשתמש בשיטת הדרוג החדשה)

Tomassi Pinot Chardonnay – יין מבעבע קליל עם גוון קש. באף ניחוח של חבושים/תפוחים אפויים. בפה תסיסה נעימה וטעמי תפוח, אגס ומעט אשכולית. מבעבע פשוט אם כי חביב.

את הסופר טוסקנים פתחנו לשם שינוי עם יין לבן.

Villa Antinori Chardonnay 2007 – צבע קש עם גוון זהבהב. האף מציג עוצמה חלשה עם קליפות הדרים ואננס. הפה לעומת זאת מציג עוצמה טובה עם פרי טרופי ולימון. ליין גוף בינוני עם תחושת שמנוניות וסיומת בינונית ארוכה. האף קצת מאכזב אך הפה מפצה.

ציון – טוב

Mormoreto 1999 – יין בצבע בורדו עם שוליים חומים. האף מציג ניחוח פירות יבשים ובעיקר תמרים. בפה גוף בינוני עם טאנינים חלשים וטעמי קפה וטבק, הסיומת די קצרה.

הנסיון שלי עם סופר טוסקנים הוא מועט ביותר אך לטעמי היין הזה כבר מעבר לשיאו.

ציון – טוב (יש לי הרגשה שכשהיין היה צעיר יותר הייתי מדרג אותו כמצוין)

Sant Enrico 1999 – ליין צבע דובדבן עם גוון סגול. האף דיי חלש ומציג ניחוח חרובים ופלפל. גם ביין הזה הפה נדיב יותר בעוצמתו ומציג גוף בינוני עם טאנינים נדיבים. ליין טעמי שזיף מיובש וקפה. אני חושב שאם היינו נותנים ליין הזה עוד קצת זמן בכוס הוא עוד היה משתפר.

ציון – טוב שכבר מתחיל לפזול לכיוון מצוין.

TerraBianca 1997 – יין בגוון בורדו חום. האף מציג עוצמה טובה עם ניחוחות אקליפטוס ומעט פרי. בפה פירותיות חזקה עם טעמים של חרוב, שזיף מיובש וקפה. ליין טאנינים חזקים וסיומת דיי ארוכה. היין הזה הזכיר לי סגנון עולם ישן, יותר מכל שאר היינות שטעמנו.

ציון – מצויין.

Casalferro 1997 – יין בצבע בורדו עם גוון חום. אף שמציג ניחוחות כבדים יותר, פרי שחור ולצידו אדמה ועור. הפה עוצמתי, ללא ספק יין עם גוף מלא, טאנינים נדיבים מאוד וסיומת ארוכה. הטעמים הבולטים היו חמוציות, שזיף מיובש, ודובדבנים שחורים (אולי גם קצת קפה).

פה כבר קפצנו מדרגה רצינית. מדובר ביין עוצמתי, מהסוג שגורם לך להגיד וואוו. יין מרשים!

ציון – יוצא דופן.

Solaia 1998 – יין בצבע אדום קטיפה, עם אף נעים שמציג ניחוחות פטל ומנטה. בפה פירותיות מתפרצת, גוף מלא, טאנינים חזקים וטעמי חרובים, שזיף מיובש ופטל.

על אף ש – 98 אינה שנה גדולה ביינות איטליה, היין הזה הוא ללא ספק יין מעולה. אישית הייתי נותן לו עוד כמה שנים לנוח וחוזר לנסות אותו שוב.

ציון – יוצא דופן.

לסיכום – חוקי יין הינם דבר רצוי ואף חשוב, אך חשוב מהם הוא הצורך לנסות. לנסות לטעום ולהכיר גם יינות אחרים, כאלו אשר אינם נושאים תארים מפוצצים. מי יודע, אנו עוד עלולים במקרה למצוא כמה יינות יוצאי דופן.

עד לטעימה הבאה – לחיים.

תבור קברנה סובניון בזלת 2007 – ליין הזה צבע סגול כהה. באף מורגשים ניחוחות שזיף ופטל ומעט מנטה לקראת הסוף. בפה יין עם גוף בינוני וטעמים של פטל וכן בזיליקום, הטאנינים יחסית עדינים. סה"כ היין דיי משעמם ולא ממש מיוחד. בקטגוריית המחירים שלו כבר טעמתי מוצלחים יותר.

ציון – סביר

עמק האלה קברנה סובניון 2005 – גם ליין הזה גוון סגול כמעט אטום. באף ניתן להרגיש השפעה של החבית עם ניחוח של עץ לצד אוכמניות. בפה יין עם גוף בינוני וטעמי פטל ושזיף. כמו באף כך גם בפה ניתן להרגיש את החבית. ליין הזה יש סיומת בינונית ולדעתי הוא דורש אוכל ע"מ להנות ממנו. גם כאן היין לא עומד בקנה אחד עם המחיר שלו, ישנן בשוק מציאות טובות יותר.

ציון – טוב