יין ואוכל מישראל

אחת לשנה מתכנסת תעשית היין הישראלית, לארוע שבו נפגשים יקבים גדולים לצד יקבי בוטיק, יבואנים לצד בעלי מסעדות, בעלי חנויות יין לצד עיתונאים ומבקרי יין, אפילו חובבי יין מושבעים מתקבלים בברכה. במהלך יומים של תערוכה, מוצגות תוויות יין רבות לצד ציוד יין ואף דברי מזון אשר משתלבים היטב עם יין. בניצוחם של סטודיו בן עמי (ח"ח על הארגון המוצלח), זוכה כל מי שמחשיב את עצמו כאוהב יין, לראות, להכיר, לטעום, לחוות ובעיקר להנות מארוע אשר בו דבר אחד בטוח – אם ביקרת בו לבטח סימת עם חיוך גדול ולחיים סמוקות.

אז מה היה לנו בפועל…

אחד אדום ואחד לבן

על אף שטעמתי לא מעט יינות וזנים, שנים תפסו מקום חם בלי. אלו הם שני זנים אשר הייתי שמח לראות תופסים יותר תאוצה ומתפתחים. בתור צרכן הייתי רוצה מגוון רחב יותר של אפשרויות לבחור ממנו ולנסות אותו.

גראנאש – אותו זן ענבים אשר מתחרה לצד אחרים וטובים, על התואר "הזן הישראלי", מציג אכויות נפלאות, הן כיין זני והן בלנדים. למי מכם אשר מחפש משהוא אחר מאשר עוד קברנה/מרלו/סירה מכרם יחידני חדש, הגראנאש נותן איכות מצויינת וטעמים חדשים. הגראנאש מוכר גם כצלע הראשונה בבלנד המפורסם G.S.M אשר מהווה תחליף מעניין לבלנדים הבורדולזים.

טוראנטס – מדובר בזן ענבים לבנים אשר מקורו בארגנטינה. הזן הזה ידוע כזן אשר ניטע במקומות גבוהים ופורח בתנאי מזג האויר קרים במיוחד. היינות אשר מיוצרים מהזן הזה ארומטים ופירותיים, אך יש בהם גם משהו מעט אגרסיבי (באופן החיובי) שגורם להם להיות מעניינים בפה. בעיני זהו זן קלאסי לקייץ הישראלי, כאשר ניתן להנות ממנו לבד או בליווי אוכל. הזן הזה תופס תאוצה בעולם ומקבל ביקורות חיוביות.

בנוגע לטוראנטס ברצוני לציין יבואן קטן יחסית אשר מיבא יינות ארגנטינאים נפלאים ובניהם גם מותגי טוראנטס. היבואן עונה לשם Importer Wine ומיבא מספר תויות מארגנטינה. במהלך התערוכה טעמתי את Crios Torrontes אשר הציג אף פרחוני ופה פירותי (בעיקר פירות טרופים) לצד חמיצות מצויינת וסיומת ארוכה.

המרשים ביותר

בעיני הכרם העמידו, ללא כל תחרות, את העמדה המושקעת ביותר. עם כמות תוויות מרשימה מאוד המחולקת לאזורים וסוגים. יותר מכל יבואן אחר, בדוכן של הכרם הייתה גישה מצויינת אשר אפשרה להגיע ליינות מבלי להיות צריך להידחק. פרט נוסף אשר הגביר את חווית המבקר, הינו העובדה שלפני כל בקבוק היה דף פרטים אשר תאר את היין, ונתן לטעם קצת רקע נוסף על מה שבכוס.

הבחורה שמעבר לדלפק הייתה חביבה וחשוב מכך בקיאה בחומר. נראה כאילו הכרם עשו עבודת הכנה מצויינת וזה אכן השתלם – בעיקר לנו.

המלצות

הנה כמה יקבים/יינות אשר תפסו את תשומת ליבי. דבר אחד חשוב לציין – הפוסט הזה לא עוסק במחירי יין או בתמורה למחיר, ההמלצות שבו מתייחסות רק לרמת ההנאה שלי מהיין. לגבי שווה או לא שווה כל אחד יחליט בזמנו החופשי ובהתאם לכיסו.

יקב נעמן – בעמדה של היקב פגשתי זוג אנשים מקסימים עם ברק בעינים. משיחה קצרה עם רמי ובטינה נראה שמדובר בחברה אשר נהנים מכל רגע של עשית יין והבאתו לקהל. היקב מייצר יינות זניים מפטי ורדו (יין בועט ופרוע), קברנה סובניון, מרלו וקברנה פראנק. ולצידם בלנדים אשר נקראים על שם להקות רוק אגדיות. אם חשקה נפשכם באנשים שכיף לפגוש ולדבר איתם על יין – פה תמצאו אותם.

יקב יפתחאל – חייב לציין לחיוב את הפטיט סירה של היקב. טעמתי גם את היין אשר ללא ספק הוכתר כ"מוזר" של הארוע – סנג'וביזה 2009, או כפי שקרא לו היינן – סנג'יובזה בוז'ולה. סוג של משהו בין מיץ ענבים ליין עם תערובת של תבלינים לא מוגדרת.

שאטו גולן - אחד הביקורים המוצלחים ביותר בתערוכה, היה הביקור בדוכן של שאטו גולן, יחד עם שרון ואסף זכיתי לפגוש את אורי חץ אשר התגלה כאיש שיחה נחמד מאוד. אני ממליץ בכיף על גשם לבן, ללא ספק הלבן הטוב ביותר שטעמתי בתערוכה, הסירה שהיה מצויין והגשם אדום, אשר התחבא לו מתחת לשולחן, בלנד G.S.M פשוט מעולה. לסובניון בלאן שלהם, אותו אני טועם פעם שניה (הטעימה הקודמת), לא התחברתי.

הרי גליל – היקב אשר ידוע כזה שיינותיו נותנים תמורה מעולה למחיר, הציגו את הברברה 2007. הברברה 2006 של היקב, היה מבחנתי ההפתעה החיובית הגדולה של שנה שעברה. יין מזן לא נפוץ במחיר שווה לכל נפש אשר הציג איכות מצויינת והיה נהדר עם אוכל, חוזר אלינו השנה איכותי לא פחות, עם מעט פחות חמיצות אך עדיין בובה של יין.

שקד – אחד מיבואני היין הגדולי שיש לנו הציג מבחר גדול ומכובד של יינות.  זכורים לי לטובה מספר יינות ובניהם

Gaja 2006

Louis Jedot 2006 – פינו נואר קלאסי ומעודן

Gigondas של Perrin & Fils

הכרם – אם רוצים ללמוד מקצוענות הצגת יין מהי, הכרם זה המקום לבקר בו – פשוט תענוג. בדוכן של הכרם טעמתי מגוון רחב של יינות עולם ישן (איטליה/ספרד)ת כולם מצויינים ולטעמי כולם צריכים ללוות אוכל ע"מ להפיק מהם את המקסימום.

Plazzo della Torre 2005 – נוטה לצד המתוק יותר ומזכיר קצת את סגנון האמרונה.

Baron de Ona 2004 – ספרדי עם עץ בולט וגף טוב, יין שיושב חזק בפה.

Villa Antinori 2005 – יין קלאסי לפסטות מלוחות.

שני יינות אשר איני זוכר איכן טעמתי, אך עדיין שווים איזכור – Fattoria Dei Barbi 2003 ברונלו צעיר ונהדר שיש לו עוד מה להראות. The Potter Tscharke 2008 גראנאש פשוט מעולה.

עולם חדש

יין אחד אשר שווה איזכור בפני עצמו. כשמדברים על יין עולם חדש, יין בומבסטי, פירותי, פצצתי – לזה בדיוק מתכוונים. את היין הזה מיבאים צור סוכנות / הרצוג.

Covenant Cabernet Sauvignon 2007 – יין כשר תוצרת עמק הנאפה.

עוד על התערוכה תוכלו לקרוא באוכל טוב ויין טוב או ב – drinking