ארכיון

Posts Tagged ‘אוכל’

סדנת בישול ב – Cook Store ברמת גן

פברואר 23, 2010 imagebyrotem 3 תגובות

כחלק מארוע בלוגרים מתחום הקולינריה, זכינו להשתתף בסדנת בישול בניצוחו של השף חיים סלומון. פוסט זה הינו המשך לפוסט על סדנת טעימת שמן זית.

את הסדנה התחלנו כאשר כל משתתף קיבל חוברת קטנה ובה המתכונים אשר אנו עתידים לבשל. כוס יין ראשונה נמזגה והתחלנו את התהליך. חיים מעביר סדנה מלאת אופי ודאג שמשתתפי הסדנה יקחו חלק פעיל בתהליך הבישול.

כל פעם נקרא משתתף אחר וקיבל הנחיות מהשף, ובמקביל קיבל הקהל הסברים על המנה וכן טיפים חשובים בנושא. אני לא הבשלן הכי גדול, וזוהי סדנת הבישול הראשונה שלי, כך שלא אכביר במילים ואתן לתמונות לעשות את שלהן.

מתחילים ע"י יצירת חורים בנתח הבשר והחדרת שיני שום שלמות. טיפ – בסוף תהליך הבישול רצוי להוציא את שיני השום מפני שהן לא יהיו מספיק רכות למאכל.

ממשיכים ע"י ציפוי הבשר בתערובת תבלינים, יש לעסות את הבשר עם תערובת התבלינים.

מטגנים כבדים ובצל לפטה כבד. אם רוצים להפחית בכמות החמאה (מרגרינה במקרה של פטה כשר) אפשר לעשות שימוש בג'לטין.

ריקון הפטריות מבשרן לצורך מילוי.

הפטריות ממולאות ממתינות לטיגון עמוק.

הכנת תערובת בשר לגלילות הסינטה

הסינטה מוכנה ובקרוב תהפוך לרול. אפשר להשתמש בקיסמים ע"מ לשמור על צורת הרול. לאחר טיגון הצד הפתוח של הרול ניתן לשלוף את הקיסם בבטחה.

גליליות סינטה אשר עוברות צליה קלה במחבת.

לקינוח חייבים משהו מתוק. מישהו אמר פה קיבה נפרדת למתוקים :)

קטגוריות: אוכל תגים:

סדנאת טעימות שמן זית – יד מרדכי

פברואר 17, 2010 imagebyrotem 10 תגובות

אתמול זכיתי להשתתף בסדנאת טעימות של שמן זית. כחובב יין, הייתה זו חוויה מאוד מעניינת עבורי, בעיקר מפני שזכיתי לראות את הדמיון והשוני שבין טעימת יין וטעימת שמן.

קרדיט וגילוי נאות

ארוע זה נערך ע"י חברת בלינק ונוהל ע"י שרית אשר דאגה לקבץ לחנות ה – Cook Store שברמת גן, את מיטב הבלוגרים מתחום הקולינריה. במהלך הערב זכינו לסדנאת בישול בניצוחו של השף חיים סלומון, וכן להדרכה על שמן זיית וטעימתו בניצוחו של אלעד רביד מקיבוץ יד מרדכי

מפאת כמות המידע והתמונות, אני אפצל את הפוסט הזה ל – 2 חלקים. בחלק זה אני אדבר על סדנאת הטעימות של שמן הזית, ובחלק השני על סדנאת הבישול, פוסט אשר יכלול תמונות מגרות רבות.

כמה עובדות על טעימת שמן זית

בדומה לטעימות יין, גם טעימות שמן זית נערכות ע"י פאנל טועמים מקצועי. גם כאן ישנה חשיבות מכרעת שכל חבר בפאנל הטועמים יהיה מכוייל לאותו סטנדרט.

בניגוד לטעימות יין, לצבע אין השפעה על איכות השמן ולכן ע"מ למנוע הטייה מפאת צבע מושך יותר, הטעימות מתבצעות בעזרת כוסיות בצבע כחול אטום.

לטעימת שמן זית 3 שלבים: זיהוי הפירותיות של שמן הזית ע"י הרחתו. אבחון המרירות בזמן הטעימה שלו. ואבחון חריפותו במהלך הסיומת של הטעימה.

בדומה לטעימות יין גם כאן נערכים פלייטים, לרוב של עד 5 טעימות בפלייט. בשונה מיין, בשיא הלחץ (במסיק) יערכו לא יותר מ – 4 פלייטים ביום וזאת מפעת הקושי שבטעימת שמן הזית.

טמפרטורת הטעימה של שמן זית צריכה להיות סביב 28 מעלות.

כמה עובדות כלליות

הגוף אשר מנחה את כלל גורמי הטעומים בעולם הינה הפקולטה לשמן זית שבמדריד.

כמו בתהליך הבציר כך גם במסיק ישנה חשיבות מכרעת להגעה מהירה של הזיתים מהכרמים אל בית היצור וזאת ע"מ למנוע התחמצנות.

בבית היצור ביד מרדכי, כל עובד אשר מתקבל למפעל עובר תהליך אבחון אשר אמור לזהות אם יש לו את הקישורים הנדרשים לטעימת שמן זית. אם נמצא העובד כבעל כישורים מתאימים,  הוא עובר הדרכה מלאה ומצטרף לצוות הטועמים של המפעל.

בקרב מפעלים גדולים לא מבצעים תהליכי השריה (חרצנים/עלים) כלשהם ביצור שמן הזית.

הטעימה

מכיוון שהייתי מצונן במהלך הסדנא, אני נאלץ להסתמך על רשמיהם של חברי הבלוגרים בנוגע לניחוחות. הטעמים הינם אבחון שלי. שמן הזית אותו אנו מכירים, הינו בלנד המורכב ממספר זנים, כאשר כל אחד מהן בעל תכונות יחודיות, והשילוב בינהם אמור ליצור איזון בין כלל מרכיבי השמן.

שמן מס' 1 – באף עולה ניחוח של רסק עגבניות (פה קיבל הקהל קצת עזרה מאלעד), בפה ישנה מרירות בינונית, צמיגות עדינה וסיומת חריפה ברמה בינונית. השמן הזה יוצר  מזן הברנע, פיתוח ישראלי מאת פרופסור שמעון לביא.

שמן מס' 2 – באף גם כן עולה מעט ניחוח עגבניות וחלק טענו שיש גוון חריף, המרירות כמעט ואינה קיימת והסיומת חריפה במידה בינונית. מדובר בזן קורונייקי אשר נחשב לנפוץ מאוד ביוון.

שמן מס' 3 – באף עולה ניחוח אגוזי ובפה מרירות גבוהה וגם טעם מעט אגוזי. בסיומת מורגשת חריפות בינונית-גבוהה. מדובר בזן פישולין אשר נפוץ באזור לנגדוק שבדרום צרפת.

שמן מס' 4 – צמיגות גבוהה, מרירות עדינה וכן גם סיומת חריפה במידה עדינה. פה מדובר בבלנד הסופי אשר נראה כמוצר המאוזן ביותר מבין כלל השמנים שטעמנו.

לסיכום

בניגוד ליין, שמן זית אינו נצרך כמשקה או כמוצר צריכה בפני עצמו, אלא נחשב כתוסף למזון. מסיבה זו, טעימת שמן הזית כמוצר עצמאי הינה מוזרה מעט. זו הייתה חוויה מעניינת ומלמדת ואני רוצה שוב להודות לאלעד על ההדרכה המקצועית ולשרית על ההזמנה.

בפוסט הבא תוכל לקרוא ובעיקר לראות את סדנאת הבישול שעברנו.

קטגוריות: אוכל תגים:,

הכנת סטיק

פברואר 6, 2010 imagebyrotem 7 תגובות

לפעמים בא לנו לאכול סטייקים טובים, אבל אין כח לצאת מהבית ולחפש מסעדת בשרים טובה. בימים כאלו אנו קונים כמה גושי בשר תוצרת רמת הגולן, ומכינים לעצמנו בבית ארוחת סטייקים לתפארת.

אז החלטתי לנצל את העובדה שבשם של הבלוג רשום גם אוכל, ולהגניב איזה פוסט שרובו תמונות של ארוחת הסטייקים שלנו מאתמולך בערב.

מכיוון שבארוחת סטייקים כוכב הערב הינו הבשר אנו לא מוסיפים לארוחה תוספות מתוחכמות. המנות המלוות את הבשר הינן פשוטות אם כי טעימות.

פטריות פורטובלו ופטריות שמפיניון מוקפצות, ולצידן שעועית ירוקה מוקפצת. שתי המנות מוקפצות בתערובת של סויה וווסצ'סטר וקצת שום.

כמובן שסלט ירוק בסיסי תמיד משדרג את המצב.

ועכשיו למלאכה.

לוקחים מחבת סטייקים (כל מחבת ברזל שקשה להרים אותה ביד אחת) ומחממים אותה על הגז ללא שמן. ממשיכים לחמם עד אשר מתחילים לעלות מן המחבת אדים. שמים את גושי הבשר על המחבת ונותנים לבשר להסגר (להסגר – לקבל השחמה מכל הכיוונים). אם צריך הופכים את הבשר על כל צדדיו עד אשר לא רואים חלק אדום.

בשלב זה מעבירים את המחבת כמו שהוא לתוך תנור אשר חומם מראש ל – 250 מעלות. משאירים את הסטייק בפנים 2 דקות פחות מעובי הסטייק. (סטיק בעובי 4 ס"מ נשאר 2 דקות) לאחר מכן הופכים את הסטייק צד ונתנים לצד השני את אותה כמות זמן.

שיטה זאת תביא אותכם לרמת עשיה MR, שזו המידה האהובה עלי. מי שאוהב את הסטייק שלו עשוי יותר יכול להוסיף דקה לכל צד. קחו בחשבון שיתכנו שינויים קלים בין תנור לתנור ויתכן ותצטרכו ללמוד את התנור שלכם.

לבסוף מתקבל סטיק חרוך ומעלה ניחוח. הנה לכם התוצאה הסופית.

לא לבעלי לב חלש :)

את הארוחה הזו ליווה יין מיקב טוליפ – Just Cabernet Sauvignon 2008

מדובר ביין מהסדרה הבסיסית של היקב. ליין צבע בורדו ואף בניחוח פירות יער בשלים, לצידם גם ניחוח של זיתים. בפה יין עם גוף קל-בינוני וטאנינים עדינים מאוד. ליין טעם של פרי יער בשל, אשר חסר מעט חמיצות אשר תקנה לו איזון. סה"כ יין נחמד ופשוט, אם כי לא אחד המוצלחים של היקב.

שף בהפתעה

נובמבר 17, 2009 imagebyrotem 5 תגובות

אתמול בערב הוזמנתי לקחת חלק בארוחת ערב, במתחם של ניר צוק ביפו (צריך גם להצדיק את החלק של האוכל בבלוג הזה, לא?). המתחם של ניר כולל למעשה שלושה אזורים, כל אחד בעל אופי יחודי, אך בפועל הם משלימים אחד את השני ויוצרים אתר בילוי קולינרי המתאים לכל חשק.

נועה ביסטרו – מקום מצויין לארוחות בוקר או ארוחות ערב קלילות יותר עם אווירה חמימה ונעימה.

קורדליה – מקום עם אווירה רומנטית יותר המתאימה לארוחות ערב רציניות ומשובחות. המסעדה מצויידת במקרר יינות מרשים. לחלק זה במתחם יש הרגשה שכאילו והוא נלקח מטירה עתיקה. הקירות החשופים, הצלחות העתיקות והמנורה מקנים למקום אווירה מיוחדת.

גאפה באר – בר עם אווירה כייפית, מצויין לשעות הערב המאוחרות, כאשר יש חשק לנישנוש ולקצת אלכוהול טוב. בפנים ישנו בר ריבועי ובחוץ ישנן פינות ישיבה שונות ומגוונות.

את הערב הזה אירגנו ערוץ 10 לכבוד חנוכת תוכנית חדשה של ניר אשר תעלה לשידור ביום שישי הקרוב 20.11 בשעה 18:00.

במהלך התוכנית, אשר נקראת שף בהפתעה, יבקר ניר בערים שונות בארץ. בכל פרק הוא יפגוש אנשים ברחוב ויציע להם לבשל בביתם, כאשר הוא עושה שימוש במוצרים אשר נמצאים במטבחם של המארחים.

לאחר המנה הראשונה צפינו בחלק מהפרק הראשון של התוכנית. עושה רושם כי אכן ניר עושה שימוש במצרכים הבסיסים אשר הוא מצא במטבח, ולא  במצרכים או מתכונים אשר הוכנו מבעוד מועד. בעיני מדובר ברעיון מקורי ואותנטי, בעיקר מפני שיש פה מפגש ספונטני עם אנשים רגילים וכן שימוש במצרכים שבאמת יש לכל אחד במקרר. עובדה זו הופכת את התוכנית לכזו שיהנו לצפות בה גם אנשים אשר אינם חובבי בישול, ולו רק בשביל האינטראקציה האנושית וגורם ההפתעה של – מה ימצא ניר במטבח.

במהלך הערב זכינו לבקר בכל שלושת האזורים במתחם כך שבכל אזור אנו טועמים מנה וסופגים את אווירת המקום. התחלנו בנועה ביסטרו עם שלל מנות ראשונות מצויינות.

GALAI Negev 2006 – את מהלך הערב ליווה יין מבית היוצר של יקב גאלאי, יקב בוטיק מצפון הנגב.

התווית "נגב" הינה בלנד אדום של קברנה סובניון ומרלו, 50% כל זן. ליין גוון ארגמן כהה עם ניחוח של אוכמניות, מעט עור ובאופן כמעט מוחלט קסיס. בפה טעמי פטל, ליקר קסיס ובסיומת חריפות פלפלית. ליין גוף בינוני עם חמיצות טובה וטאנינים עדינים.

לאחר שהיין נפתח הוא מציג גוונים ריבתיים ומזכיר יותר ליקר מאשר יין. זוהי בהחלט דוגמא ליין שונה מזנים מוכרים, אך על אף שהוא מעניין, אני פחות התחברתי.

דפי פילה על חיטה חמימה – בעיני חיטה הינו אחד הרכיבים היותר טעימים שישנם, ובמנה זו החיטה מוסיפה עומק ונפח לדפי הפילה המעודנים. יופי של שילוב.

לאחר המנות הראשונות והצפיה בפרק המשכנו לקורדליה שם אכלנו את המנה העיקרית בחדר הפרטי.

שרימפס פורצ'יני – את המנה הזו לא נזדמן לי לטעום, אך כפי שעינכם רואות היא נראת מצויינת.

רביולי פטריות בבצק סלק בשמן אגוזים וכמהין – במנה זו ישנה תערובת פטריות אשר נותנת טעמים אדמתיים מלאים ועשירים, השילוב עם בצק הסלק נהדר. במנה הזו, גם אנשים אשר פחות מתחברים לסלק (כמוני), יכולים למצוא חן.

צוואר טלה ביין בורגונדי – אני קרניבור, מודה, אוהב בשר ומעדיף אותו על כל סוג אוכל אחר. בבוקר, בצהרים, בערב או בכל שעה שתבחרו. אבל…

הפירה שהתלווה למנה הזו – וואוו, פשוט מעולה.

לסיום עברנו לגאפה בר, למספר קינוחים ושיחה מעניינת עם ניר, בה הוא סיפר לנו קצת על עצמו, על ההיסטוריה והשאיפות לעתיד. ניר, ללא ספק שף מוכשר, התגלה כאיש שיחה מענין, עם עבר משעשע ועתיד ששווה לעקוב אחריו.

לסיכום – אני רוצה לציין שמהמעט שיצא לי לצפות בפרק הראשון של הסדרה, נראה כי זו הולכת להיות תוכנית מדליקה וחשוב מכך אמיתית.

המטרה – להתאים יין לקובה דלעת

אוקטובר 12, 2009 imagebyrotem 9 תגובות

מדי כמה שבועות אנו נפגשים עם זוג שכנים נוסף לארוחת ערב, כאשר המטרה היא אחת – להנות מהבישולים הנהדרים של אישתי (תבורכנה ידיה). במהלך המפגש הקודם נזרקה שאלה לחלל האויר – "איזה יין בכלל מתאים לקובה?" – האמת שאלה טובה.

החלטתי לקחת על עצמי את המשימה ולבחון יינות שונים עם קובה (ת'כלס סתם תרוץ בשביל לאכול את הקובה של אישתי) ולמצוא את היין האולטימטיבי למאכל. אם כך הכרזנו בזאת על המשימה הראשונה של הבלוג – להתאים יין לקובה (דלעת).

את נסיונותינו אני אתעד פה בבלוג בשילוב מספר תמונות אקראיות מהאוכל שאנחנו אוכלים. הפעם אני אציג שתי תמונות מבין המנות הראשונות שאכלנו.

פרוסות חציל מטוגן

2

חריימה

1

היין הנבחרNederburg Pinotage 2007

את היין הנבחר ראיתי במקרה באחד הפרקים של ספריית היין. ספריית היין של גארי וינרצ'וק, למי שטרם הכיר, הינו אתר אינטרנט אשר מציג ביקורות יין מצולמות בוידאו. גארי הוא בחור מאוד נלהב אשר מציג ביקורת יין בדרך שונה מהמוכר והמקובל. סגנון הביקורת שלו אינו לכל אחד והוא מסוג האנשים אשר חלק מתחברים אליהם לחלוטין וחלק לא מסוגלים לסבול. אני אישית נמנה עם החלק הראשון – משהו בביקורת שלו משעשע ומרענן.

את זן הפינוטאז אני לא כל כך מכיר, בעיקר מפני שהוא לא כל כך נפוץ בארצנו הקטנה. אומנם טעמתי מספר יינות מהזן, אך אני לחלוטין יכול לומר, שאני לו מכיר אותו מספיק. כהקדמה לביקורת אני אומר שאני אכן שמח שבחרתי לנסות את היין הזה.

ליין צבע בורדו בהיר והוא מאוד נעים לעין. האף של היין הזה הוא מעושן, מעושן, מעושן. מעולם לא נתקלתי ביין כל כך מעושן, בצורה מיוחדת וטובה. מלבד העשן אפשר להרגיש גם עור מעובד ומעט מעט פרי שחור. לקח לי כמה דקות עד שהצלחתי להשתחרר מהצורך להריח את היין ולעבור לטעום אותו. גם בפה ישנו הטעם המעושן לצד שזיף ושזיף מיובש. בהמשך שהיין ממשיך להיפתח ישנם טעמי מרווה, מוקה וקסיס לצד חמוציות. ליין גוף בינוני, ועל אף שיש לנו נטיה לחשוק ביינות עם גוף מלא, ביין הזה מידת הגוף הפחות עוצמתית משחקת לטובתו. יתכן וחלקכם לא יתחבר ליין מפני שבמידה מסויימת חסר בו הפרי האדום הקלאסי שרואים במרבית היינות האדומים. אני מצאתי אותו להיות מרענן.

לגבי התאמת היין לקובה דלעת – פה לא כל כך הצלחנו. היין אשר אמור להשתלב ולהשלים את המנה לא צלח את הניסוי, שכן המתיקות שבדלעת גרמה לתחושת סיומת מרירה ביין, והפרי האדום היה חסר.

את היין הזה הייתי שמח לשתות לצד נתח בשר שומני (אנטריקוט או אולי אפילו קדירה). אני חושב שהיין הזה דורש אוכל לצידו ע"מ להפיק ממנו את המירב. המחיר שלו אגב, (55 ש"ח בדרך היין) גורם לו להיות תמורה מצויינת למחיר.