הפעם החלטנו לטעום עוד יין מהסדרה המוצלחת של יקב ברקן – השיראז רזרב.
ליין צבע סגול כהה. באף עולה ניחוח פרי שחור עם מעט קליה. בפה חמיצות מצויינת ישר על ההתחלה וסיומת מרירה. סוף סוף לא צריך לחכות שעות עד שטועמים חמיצות ביין. לאחר כשעתיים בכוס החמיצות מתגברת והמרירות שבסיומת נעלמת כליל. יין חביב, אם כי לא המוצלח שבחבורה.
הפעם קפצנו לביקור חוזר באחד היקבים המוכרים והאהובים עלי – טוליפ. ליקב יש גם סיפור יפה ששווה לקרוא עליו.
קברנה פרנק ישראלי הינו זן אשר מייצר יינות שנויים במחלוקת, עדות לכך הינו הוויכוח הסוער שהתעורר בעקבות הכתבה שכתב אלון גונן, לאחר שהתארח בטעימה עיוורת בפורום של אסף ושרון.
ליין צבע סגול עמוק עם ניחוח של פרי סגול והרבה פלפל. הפה דיי תואם לאף ומציג פרי סגול בשל ופלפל. לאחר כשעתיים בכוס ישנה חמיצות נעימה שמזכירה דובדבן חמוץ. סה"כ יין חביב, לא מרשים במיוחד, אך חביב.
יינות הקריניאן זכו להצלחה רבה עד כה, במסגרת ארוחת היין השבועית שלנו. בעבר טעמנו את הברקן והויתקין אשר התגלו כיינות נהדרים, וכתמורה טובה למחיר.
הפעם החלטנו ללכת על הרד פואטרי מבציר 2007 אשר נמכר כעת במבצע בדרך היין ב – 59 ש"ח. גילינו יין מוצלח אשר נותן תמורה מעולה למחיר שלו.
ליין צבע בורדו קטיפתי ואף שמציג הרבה טבק, מעט אקליפטוס ופרי יער בשל. הפה מתחיל עם אוכמניות ופטל מתקתקים, לאחר שהיין מקבל הזדמנות לנשום (כחצי שעה) מתחילה לצאת החמיצות שמזכירה בעיקר דובדבן ושזיף. ליין הזה יש גוף בינוני-מלא וטאנינים יחסית רגועים ומתוקים.
לאחר כ – 4 שעות בכוס הניחוח של האקליפטוס מתגבר ועימו טעם של טבק ושוקולד מריר. מדובר ביין נהדר במחיר שווה לכל נפש, אשר חושף שכבה אחר שכבה וכל פעם מציג טעמים וניחוחות אחרים. עוד תוכלו לקרוא אצל גל
ציון: מצויין
השבוע טעמנו יין של יקב רמים. היין אשר נקרא שחר, הינו בלנד של קברנה סובניון ומרלו מבציר 2008.
ליין צבע סגול עם ניחוח של פטל ואוכמניות, כאשר הפה תואם לחלוטין לאף. אין לי הרבה מה לומר על היין הזה שכן מדובר ביין בסיסי ופשוט. יין של אמצע שבוע.
ציון: טוב
השבוע פורסמה באתר יינות ישראל כתבה על פגמים ביין . ממש במקרה נזדמנה לנו האפשרות לטעום יין אשר אוכסן בתנאים לא אידיאלים, וזאת בלשון המעטה.
לפני קרוב לשלוש שנים קיבל אחד מהחברה במשרד שני יינות של דלתון – קברנה סובניון 06 ופומה בלאן 06. את היינות הוא השאיר על שולחנו חשופים לשמש וטמפרטורה לא מבוקרת בעליל. אין ספק שזו הדרך הכי גרועה שבה ניתן לאכסן יינות!
לפני כשנה טעמנו את הקברנה סובניון (רשמי הטעימה) אשר היה דיי גמור, והפעם קיבלנו את הפומה בלאן. החלטנו שעל אף נסיון העבר ננסה גם את היין הזה. להלן ממצאינו.
ליין צבע קש עם גוון ירקרק. האף הציג אננס, מעט קליה אשר נעלמה דיי מהר וחמאה. בפה אננס, תפוח ירוק והרבה, אבל הרבה מאוד חמאה. קשה להסביר את זה במילים, אבל היה אפשר להרגיש שמשהו ביין הזה משובש, אם כי לעומת אחיו האדום הוא היה עדיין שתי.
עוד על היין תוכלו לקרוא אצל גל בבלוג.
מסקנה – לאחר מספר פעמים בהם טעמתי יינות לבנים ואדומים אשר יושנו בתנאים לא טובים, שמתי לב לעובדה שיינות לבנים מחזיקים מעמד בצורה טובה יותר, מאשר מקבילהם האדומים. כל שנותר כעת, הוא לחנך את חברינו למשרד, על דרכי אחסון נאותות ליין. לחלופין, אם אין דרך לאחסן, אז פשוט לשתות ולהנות.
הפעם חרגנו בארוחת היין השבועית, מכלל ה "עד 70 שקלים לבקבוק", כאשר את השולחן עיטר בקבוק של אליעד 2007, מבית היוצר של שאטו גולן.
הסיבה שבגללה חרגנו ממנהגנו היתה עזיבתו של ואדים, אחד מחברי הצוות הותיקים אשר החל עימנו את המנהג של ארוחת היין השבועית לפני כשנה וחצי.
ליין צבע סגול אטום, כאשר באף עולה ניחוח של פטל וריבת פירות יער. בפה גוף בינוני-מלא עם טעמי פטל וחמוציות המלווים בטאנינים נדיבים (בעיקר בסיומת). לאחר שהיין נפתח מעט, לאף מצטרף ניחוח פלפל ואפילו מעט אקליפטוס ובפה טעמי שזיף ותבלינים.
ללא ספק מדובר ביין מצויין (ואדים ח"ח על ההשקעה בנו), אך היין הזה עוד צעיר, צעיר מדיי. יעשה בשכל מי שיחכה איתו 3-4 שנים נוספות לפני שהוא ניגש אליו, כרגע הוא אולי נגיש, אך רחוק מלהציג את מלוא הפוטנציאל שלו.
בהזדמנות זו אני אאחל לואדים הצלחה בהמשך דרכו, ועוד הרבה יינות טובים ומוצלחים.
ציון: מצוין
מזה זמן מה שצצות להן כתבות על זוג הייננים החדשים של יקב רקנאטי (גיל שצברג ועידו לוינסון). הזוג מביא עימו רוח חדשה ליקב, עם גישה שונה ורצון לייצר יינות חדשים ובסגנון שונה. לאחרונה הם השיקו 3 יינות מבציר 2008. שלושת היינות (קברנה סובניון, מרלו ושיראז זניים) ,הינם היינות הראשונים אשר היו באחריותם המלאה של גיל ועידו, מהתחלה ועד הסוף. למעשה זוהי ההזדמנות הראשונה לנסות ולראות במה מדובר. היינות אגב, מקבלים תשבוחות מכל מי שטעם אותם.
הפעם היה תורי לקנות את היין. החלטתי לבחור במרלו, בעיקר משום שמרבית החברה פחות מחבבים את הענב הזה, ובמיוחד את זה של רקנאטי.
רקנאטי מרלו 2008 – ליין צבע סגול יפה עם ניחוח של שזיף, אוכמניות, מעט מנטה ומעט קינמון אשר מורגש לפרק זמן קצר בהתחלה. בפה בעיקר שזיף ותערובת של פירות יער לא ממש מוגדרת. יין עם גוף בינוני וטאנינים דיי מתוקים.
כאשר בקשתי מאיתן להעיף מבט על הבקבוק, ולומר לי כמה אחוזי אלכוהול יש ליין הזה, נדהמתי לגלות שהוא נושא לא פחות מ 14% אלכוהול. טעמתי יינות עם 13% אלכוהול אשר הרגישו יותר אלכוהולים מהיין הזה. הייננים עשו פה עבודה יפה עם הפרי, והוא מחפה בצורה מושלמת על רמת האלכוהול הגבוהה.
לסיכום – לא מדובר ביין גדול או מרשים, אבל בהחלט מדובר ביין נעים וטעים שכייף לשתות באמצע השבוע. הוא נגיש כבר עכשיו ויהיה אפשר להנות ממנו גם בשנתים הקרובות. בשלב זה הייתי ממליץ לתת לו קצת זמן בכוס לפני שניגשים אליו ע"מ לאפשר לחמיצות לצאת.
ציון: טוב + (49 ש"ח)
הפעם החלטנו לנסות עוד יין מבית היוצר של יקב דלתון. אחרי הקברנה סובניון, מרלו והעלמה ק.ס-שיראז הגיע הזמן לנסות את השיראז (2007).
ליין הזה יש צבע סגול יפיפה. באף עוצמה בינונית עם ניחוח שזיף ואניס. בפה פרי יער ובסיומת טבק. סה"כ יין חביב אם כי לא מרשים במיוחד.
ציון: טוב
השבוע החלטנו ללכת על יין לבן, טוליפ לבן 2008 ליתר דיוק. יקב טוליפ מייצר יינות נחמדים מאוד. עד כה טעמנו רק מהאדומים של היקב, החלטנו שהגיע הזמן לבחון את הצד הלבן שלהם, אשר מורכב מבלנד של סובניון בלאן וגוורצטרמינר. שני הענבים, הראשון עשבוני חד ובעל חמיצות גבוהה, השני פירותי ופרחוני – שונים באופיים. על אף השוני, השילוב בין השנים התגלה כמוצלח.
יין בצבע זהוב בהיר עם אף שמתחיל עם גויאבה וממשיך עם ליצ'י (ממש שילוב קלאסי של ניחוחות שני הזנים). בפה אשכולית, ליצ'י, ואננס. ליין יש חמיצות טובה מאוד אשר מאזנת את הפרי. עוד על היין אצל גל בבלוג
ציון: טוב +
תבור קברנה סובניון בזלת 2007 – ליין הזה צבע סגול כהה. באף מורגשים ניחוחות שזיף ופטל ומעט מנטה לקראת הסוף. בפה יין עם גוף בינוני וטעמים של פטל וכן בזיליקום, הטאנינים יחסית עדינים. סה"כ היין דיי משעמם ולא ממש מיוחד. בקטגוריית המחירים שלו כבר טעמתי מוצלחים יותר.
ציון – סביר
עמק האלה קברנה סובניון 2005 – גם ליין הזה גוון סגול כמעט אטום. באף ניתן להרגיש השפעה של החבית עם ניחוח של עץ לצד אוכמניות. בפה יין עם גוף בינוני וטעמי פטל ושזיף. כמו באף כך גם בפה ניתן להרגיש את החבית. ליין הזה יש סיומת בינונית ולדעתי הוא דורש אוכל ע"מ להנות ממנו. גם כאן היין לא עומד בקנה אחד עם המחיר שלו, ישנן בשוק מציאות טובות יותר.
ציון – טוב
תגובות