ישראל נגד העולם – רשמים
פוסט זה הינו פוסט המשך לטעימת ישראל נגד העולם.
החלטתי להעמיד את עצמי במבחן ולהציב את רשמי הטעימה האישים שלי אל מול סיכום רשמי הטעימה המשוכללים של כלל הטועמים. מעניין לראות עד כמה הטעם שלי קרוב לשאר.
לצד כל ציון משוכלל, תוכלו לראות בתוך סוגרים את הציון אשר אני הענקתי ליין. הרשמים העליונים יהיו הרשמים המשוכללים ומתחתם רשמי הטעימה שלי.
87 נק'(87) ……………………………………………………….. Astrolabe Sauvignon Blanc 2007
צבע קש, למוני, זהב בהיר מעט חיוור, עכירות קלה אך לא דוחה ויזואלית את העין, הגזה זניחה. באף ריח חזק של לימון לאחר מכן גויאבה, ריח טרופי, פרחוני אשכוליות, אף קצת מינראלי עם נלווים של תפוח עץ, דשא וקיווי. בפה גוף קליל ונעים, תסיסה קלה,חמיצות טובה אשר מייצרת רעננות נעימה שנותנת תחושה של סוכר קנים וחמאה.
סה"כ יין חביב קליל ונעים לשתייה עם מאכלים קלים. בעיה בנושא גובה התמחור של מרש לא מצדיק את עלותו, 130 ₪ WINE DEPOT
צבע קש חיוור. באף ניחוחות של לימון, גויאבה ומעט מרירות. בפה תסיסה קלה אשר נעלמת יחסית מהר. בהמשך ישנם טעמי גויאבה, אשכולית, מעט מינראליות וחמאתיות.
שאטו גולן סוביניון בלאן 2007 ……………………………………………………….79 נק' (82)
צבע זהוב למוני בהיר וצלול נוטה לירקרקות. באף סכריה חמאתי, גויאבה, עץ ישן, מלפפון ספירטיות, ריחניות, בכלל היין מזכיר קצת שרדונה ולא את הזן הרשום הנ"ל. בפה גוף בינוני, חמיצות חזקה ולא מאוזנת, עשבוניות, פרחוניות, מרירות חזקה ומודגשת, אפטר טייסט ארוך ואלכוהולי, לאו דווקא נעים בפה.
כאן אולי כגובה הצפייה מעט אכזבה מיקב נחשב שכזה ועוד רמת תמחור היקרה ביותר לסוביניון בלאן ישראלי. היין מזכיר בחלקים יותר שרדונה מ-ס.ב. ככל הנראה אולי משימוש עודף בעץ וחבל. 125 ₪ WINE DEPOT.
צבע קש חיוור עם גוון ורדרד. לאף עוצמה חלשה מאוד עם מעט גויאבה וניחוחות עץ. בפה חמיצות חזקה לצד גויאבה ועשבוניות. טעם לא מאוזן.
סגל רכסים דובב ארגמן 2006 ……………………………………………………….89 נק'(90)
צבע סגול עמוק כהה, בורדו, דובדבן שחור. באף וניל חזק, זיתים, פלפל שחור, שזיפים, עץ חזק ומורגש,פירות אדומים וחמוצים. בפה גוף בינוני ומטה מזכיר במקצת קיאנטי ושיראז. טעמים של פטל, שוקולד, פרי שחור, מעט חלביות, טאנינים מעקצצים, עם סיומת ארוכה.
על פניו נראה כהפתעת הערב גם בפה גם במבטים של האנשים שנחשפה התווית, אף אחד לא ציפה לארגמן, זן ישראלי שסגל העלו אותו רמה אחת מעלה. כל הכבוד לסגל תמשיכו כך.
110 ₪, דרך היין.
צבע דובדבן שחור. האף מתחיל חלש עם ניחוח של עץ ופטל ומתחזק עם הזמן. בפה טעמי פטל בולטים ולצידם שזיף ומעט שוקולד. ליין טאנין נדיב וגוף בינוני-מלא. מזכיר סירה. יין מעניין!
86 נק' (85)…………………………………………………………………Rutini Malbec 2006
צבע אדום דובדבן, פטל. האף דיי סגור עץ מודגש, ספירטי, לחם קלוי, לחות. בפה פטל, אוכמניות, שזיף, מרירות טובה, פה מאוזן, דובדבנים, גוף בינוני. האף לא עומד בקנה הפה. בגדול היה אמור להיות פינוטאז' בסופו של דבר מעז יצא דבש יין טוב ומוצלח שהיה נגיש כבר עכשיו ויכול היה להמשיך להתבגר הלאה עם חידרור ארוך יותר היה נותן תשואה גבוהה יותר גם באף. יקב רוטיני, לא מיובא לארץ, 130 ₪ בכסף ארגנטינאי.
צבע סגול עמוק. האף לא נעים ומזכיר ניחוח חזק של עץ וגם כלב רטוב. הפה לעומת זאת מורכב יותר, ומציג טעמי פטל, מעט אוכמניות ושזיף המלווים בטאנינים קשוחים. הסיומת מאוד טאנית וארוכה.
90 נק' (92) …………………………………………………. St. Hallett Blackwell Shiraz 2005
צבע אדום כשני,סגלגל במקצת נוטה לכהה. באף בתחילה מעט סגור, עור וזיתים, מעט תותים, יוד. בפה גוף בינוני פלוס, אוכמניות, שוקולד, פירות שחורים, איזון טוב, מרירות נעימה, חמיצות מורגשת עם מגע של קטיפה. בסה"כ אפשר להגיד אולי בפה מלא, ההפתעה הנעימה של הערב יין נהדר יופי של עולם חדש, אין ספק שמאז ששתתי אותו ב-2007 הזמן עשה עימו חסד הטאנינים התעדנו מעט והטעם התחדד. מנצח הטעימה בעיני יבוא אישי מברוסה 160 ₪.
צבע דובדבן שחור.באף עור, זיתים ושוקולד. הפה מציג אוכמניות, דומדמניות, שוקולד ווניל. בעיני היין הכי מעניין בטעימה, האיזון בין הפרי לחמיצות מצויין ואף מעניין. תענוג של יין.
יתיר שיראז 2005 ………………………………………………………………………….80 נק'(82)
צבע דובדבן שחור, סגול, בורדו. באף ריח עצור, גופרית, ביצתי, ביוב, גרביים סרוחות. בפה טאני מר, מעקצץ, חמיצות חזקה, בוצי, לאחר מכן מתפתח לשוקולד, אוכמניות ופלפל. בסה"כ ניתן להגיד שהיין כנראה היה מקולקל וחבל. כגודל הצפייה האכזבה גדולה עוד יותר, לא ניתן היה להתרשם מהיין ולכן ציון זה משקף חלקיות. 130 ₪ בית הטבק והיין/דרך היין.
צבע דובדבן שחור. האף גופריטי וממשיך כך לאורך זמן רב, בהמשך לאחר העלמות הגופריט מופיע הפרי. בפה שוקולד, דומדמניות ופלפל. היין הזה השתנה מקצה לקצה לאחר שניתנה לו ההזדמנות לנשום. לסיכום – בקבוק מאכזב שאשמח לטעום שוב בעתיד לצורך השוואה.
קסטל גראנד וין 2005 ……………………………………………………………………85 נק' (90)
צבע אדום בוהק, נימות חומות עד שחורות מראה קצת עכור. באף גופרתיות, גרב מזיעה, גבינה מקולקלת, בהמשך מתכתיות קלה, בצל מטוגן, פירות יבשים, ליקר דובדבנים. בפה גוף בינוני, מרירות נעימה הלוקה בחסר, פרי משתלט עם טאנינים, פלפל, סיומת קצרה. בסה"כ היין כבר אחרי השיא ובירידה למטה. עדיין הוא מציע מס' דברים אבל נוכחנו לראות שיינות ישראלים אינם ברי כוח התיישנות ארוכה וצריכים לשתותם בזמן. ורצוי שעה אחת קודם. שנת בציר שכבר לא ניתן להשיגה בחנויות,(פריט היסטורי), וגם ביקב שם הוא מוערך כ-350 ₪.
צבע אדום חום. האף מציג ניחוח מנטה וזיתים. בפה יין בעל גוף מלא וטאנינים חזקים המלווים בטעמי שוקולד המאוזנים בחמיצות טובה. יופי של יין.
(87) 90 נק' …………………………………… Pavillon Rouge du Chateau Margaux 2001
צבע אדום, דובדבן, רובי. באף בצל מטוגן, פירות יבשים, סוכר שרוף, פלפל, דובדבן. בפה גוף בינוני, פרי ירוק ובוסרי, אוכמניות, שוקולד מריר. בסה"כ יין שנפתח טרם זמנו. אמנם תווית שנייה לגרנד קרו קלאסה המפואר הזה אבל היין הראה רק ניצוצות ממה שהוא יודע ויכול, גם אחרי 5 שעות שהוא היה פתוח.
צבע אדום עם מעט גווני חום. האף גופריטי. בפה מורגשים טעמי שוקולד, דומדמניות ופלפל ירוק. ליין גוף בינוני.
לסיכום
ניתן לראות בברור שלצד הדמיון ישנם גם הבדלים רבים. הטעמים והניחוחות אשר בהם אני הבחנתי, לא תמיד תאמו לאלו אשר הבחינו בהם הטועמים האחרים. המסקנה הזו דיי מתבקשת, אך עם זאת מעניינת מאוד, במיוחד כאשר בוחנים טעימה מקצועית יותר. מעניין לדעת האם הבדלים שכאלו קיימים, ואם כן, באיזו מידה הם קיימים במסגרות בהן טועמים אנשי יין מקצועיים.
תגובות