יין ואוכל מישראל

ביום שלישי התכנסנו שוב אצל מיכאל ראב בתמרת, והפעם לצורך טעימה של יינות צרפתים מתיישנים, ליתר דיוק עמק הרון, בדגש על יינות שאטונאף. באופן אישי, שאטונאף דו פאפ, הינו אזור היין הראשון אשר ידעתי לומר שאת יינותיו אני אוהב. למי שטרם יצא להכיר את יינות האזור אני בהחלט ממליץ להשתתף בטעימה ולהכיר. לפני שנתחיל מספר מילים על האזור עצמו.

שאטונאף דו פאפ

מדובר בכפר קטן בדרום מזרח צרפת, בחבל ארץ הידוע בשם עמק הרון. את חקלאות היין הביא לאזור לא אחר מאשר האפיפיור קלמנט החמישי, בשנת 1308. האפיפיור קלמנט החמישי היה הראשון בשושלת האפיפיורים אשר ישבו בצרפת לאחר שהוגלו מרומא. כמו כלל אזורי היין בצרפת כך גם לשאטונאף ישנם כללים וחוקים שקובעים מה מותר ומה אסור בתחום היין. באזור מוגדרים 13 זנים המותרים לגידול, בינהם ענבי יין אדום וענבי יין לבן. שנים מבין הזנים מותרים לשימוש גם כאדומים וגם כלבנים כך שבפועל מותרים כ – 15 זנים.

יינות שאטונאף ידועים כבלנדים עתירי זנים ועתירי אלכוהול. בקר היקב המחמיר של האזור Château de Beaucastel, מכילים היינות לא פחות מכלל 13 הזנים המותרים באזור.ריבוי הזנים בכל בלנד, מאפשר לנו לראות ולטעום יינות שונים ומגוונים מאוד הן בטעם והן בניחוח בטווח אותו אזור גידול.

רשמי הטעימה

Xenius Brut Reserva – את הערב התחלנו כהרגלנו עם קאווה. הנקודה המעניינת ביותר בקאווה הזו היה, שבניגוד לקאוות אחרות בהן הבועיות אגרסיביות לאורך זמן, פה היין נפתח דיי מהר (מספר דקות) והבועיות רכות להפליא. צבע קש חיוור ואף עם גווני לימון. בפה חמיצות טובה, בעיקר של תפוח ירוק ובסיומת מעט מרירות שמזכירה סיומת של אגוזים. סה"כ יין עדין רך וטעים – יופי של יין להתחיל איתו ערב.

Alain Graillot, Crozes Hermitage 1999 – יין עם גוון סגול יפה. באף מעט פטל שמשתלב עם מעט עור וקפה, הפה מציג גוף בינוני עם טיאנין נדיב וחמיצות פשוט נהדרת. ליין סיומת טובה עם מרירות עדינה (שוב אגוזים?).

נקודה ששוה לציין לגבי היין – אחרי שעה בכוס החמיצות מתגברת ומשתפרת. כאשר מצטרף לתמונה האנטריקוט הנפלא של מיכאל היין פשוט נפלא. זהו ללא ספק יין ששווה לשתות כליווי לארוחה, ונתח שומני כמו אנטריקוט תפור פה בדיוק למשימה.

Domaine Baruille, Châteauneuf-du-Pape 2001 - ליין הזה כבר יש גוון שיותר הולם את גילו, אדום וחום. באף פרי אדום בליווי מנטה ומרווה. היין הזה מתחיל סגור לחלוטין ונדרשות לו מספר דקות בכוס על מנת להתחיל להציג את אופיו אשר מתחיל עם שוקולד וקפה. מספר דקות נוספות ומתחילה להופיע חמיצות המלווה במעט טבק. לבסוף החמיצות מתגברת ומזכירה אוכמניות.

Domaine la Souco Papale, Châteauneuf-du-Pape 2000 – גם ליין הזה יש גוון אדום חום. היין מתחיל עם ניחוח חד יותר של אוכמניות. בפה גוף בינוני-מלא עם חמיצות טובה וטאנין נדיב, מעט תבלין חריף. גם כאן לאחר זמן מה שהיין בכוס החמיצות גוברת ומופיעים מעט טעמי טבק.

Chapoutier, Barbe Rac, Châteauneuf-du-Pape 1998 – הדבר הראשון שעלה לי בראש ברגע שטעמתי את היין הזה – זאוברמן. היין הזה אומנם עדין יותר מהלימיטד אדישן של זאוברמן אך הוא בהחלט מזכיר את הסגנון, שהוא אחד החביבים עליי. ליין הזה גוון חום עם מעט אדום. האף מציג ניחוחות שוקולד ותאנים מיובשות. בפה תסיסה קלה מורגשת ובנוסף מתיקות שמזכירה בעיקר פירות יבשים. בהמשך הפרי האדום יוצא (בעיקר דובדבן) עם גווני שוקולד ומעט מנטה. היין הזה הוא אומנם אדום יבש אך הוא לחלוטין בעל אופי קינוחי.

אני רוצה להודות למיכאל על הארוח הנפלא ולליאור וערן (ושאר המשתתפים) על החברה הנפלאה. ושוב אני אאחל לכולנו עוד הרבה ארועי יין כאלו.